בבקשה אל תזמין את עצמך: אלכסנדר ריבאק

עונת המלפפונים מזמנת לנו פינה חדשה במקום האינטרנטי בו נצטרך לעשות החייאה משמעותית. נדבר על אמנים שכולנו הבנו מזמן שהם מאד מצליחים, לכן אין שום טעם שיזמינו את עצמם לכל אירוע שקשור לאירוויזיון כי למען האמת, לרובנו די נמאס מהם. והראשון במהדורה הוא הכנריסט המנייריסט: אלכסנדר ריבאק.

Photographer Vugar Ibadov

אלכסנדר היקר, או כפי שאני אוהבת לכנות "אלכסנדר (בחיאת) ריבאק", הפציע לראשונה אי שם באירוויזיון 2009 שהתקיים במדינה שפעם הייתה משתתפת ומארחת בלי סנקציות: רוסיה. זה היה אירוויזיון זכור לטובה. ארמניה עם התאומות העממיות, הסימפוניה האורבנית של אסטוניה, החפלה הכיפית של טורקיה, הלהיט המדבק של אזרבייג'ן ויוהנה שהביאה לאיסלנד מקום שני נוסף ושחזר את ההצלחה של המלכה והמנצחת האמיתית של 99 סלמה. סליחה, אני נאלצת לעצור את הכתיבה כי מתנקשים מטעם מחנה חרלוט דופקים לי בדלת, אני כבר בא..שכע98שכגועש9וש98עו9שגעט9.

אוקיי האיום הוסר, אפשר להמשיך.

מכל המגוון הכיפי הזה, בשיר מס' 20 - עלה נורבגי קטן ואנונימי עם כינור בידו ורקדני עם מסביבו. בנקודה הזו, השיר כבר לא מאד שינה, אלא ההופעה. התפאורה, האקרובטיקה החזקה וסיפור העם הפשוט שנתפר מסביב לביצוע - הוא זה שהביא את אלכסנדר ריבאק לניצחון המוחץ שמדברים עליו באושר ובעושר עד עצם היום הזה. מה הסוד בהופעה כזו שאף אחד לא יצליח לשחזר? שיש בה קסם שרק נראה כאילו הוא עוד שניה הופך לקרקס גימיקי ומעצבן אבל עדיין מצליח להישאר קלאסי, אלגנטי ושזור בתוך המשמעות של השיר. כמו פרסומת שבה משרד פרסום קיבל בריף והצליח לפצח אותו כמו שצריך בלי להכעיס אף אחד. תמיד חשבתי שריבאק הוא שחצן ורברבן, אבל תמיד הבנתי למה. משהו בחן ובקסם שלו אז ב-2009 הצליח לעבור בצורה מושלמת. ההופעה הרגישה כמו מתקן בסופרלנד, שבכל פעם - הייתי נהנית מהחוויה. אם תרצו מתקן ספציפי: מפלי האימה.

16 שנים אחרי, אני כבר מבוגרת ולעלות מפלי האימה בסופרלנד בפעם המיליון מרגיש לי פחות מאיים, אלא יותר מעייף וחופר. חוויה כזו שבה אני צריכה שוב פעם לחכות בתור, לעבור את אותו המסלול, אותה ההמראה ואותה הנחיתה. אין לי את הסבלנות והאנרגיה לדבר הספציפי הזה. 16 שנים אחרי, אני לא מוצאת שום סיבה לשמוע בכל קדם של מדינה, ג'וניור או ספיישל אירוויזיון רנדומלי - צליל מיתר של כינור שמרמז למי שאמור להיכנס להופעת אינטרבל או אורח מיוחד ומדהים. ריבאק במהלך השנים האלו הפך את עצמו למי שחייב ללכת עם כינור ביד כדי שיזהו אותו, כפי שמרקו חייב ללכת עם קופיף על הכתף כדי לחפש את אמא. וכמו המסלול הקבוע של מפלי האימה שלעולם לא ישתנה, המסלול של ריבאק הוא: כינור - I'm in love with a fairy tale - כינור - סוף.

ההצלחה, לטענתו של ריבאק, הייתה כל כך מסחררת עד שבשנת 2012 הוא חשף שיש לו מטרידנית שבמשך שלוש שנים לא מפסיקה להתקשר אליו! המטרידנית היא נערה מישראל, ארץ הקודש, שאפילו הגיעה במיוחד לנורבגיה בשביל לחפש אותו. לאור הטרדה מאיימת זו, חיבר ריבאק את השיר Leave Me Alone. מדובר בסיפור מוכר לרוב החובבים, אבל מה שאף אחד עוד לא יודע הוא שהנערה הייתה אני. תבינו - אני ניסיתי להשיג אותו רק בשביל להגיד לו "בבקשה בבקשה בחיאת ריבאק, תפסיק להזמין את עצמך לכל מקום! שב תנוח בבית כמו כל המנצחים ותלטף ת'גביע".

לצערי הרב, ריבאק לא קיבל מעולם את המסר ובשלב מסוים, הוא חשב איך אפשר להיפטר מגזירת הגורל הארורה הזאת. למה שיישב בבית בגלל שניצח פעם אחת? למה לא להביא שוב את הכינור שיושב בחוסר מעש ורק מחכה לבעליו ששוב ישתמש בו? בשנת 2018 החליט לשחזר את הרלוונטיות שלו כשייצג שוב את נורבגיה באירוויזיון, הפעם עם השיר That's how you write a song. ריבאק, בשחצניותו הטיפוסית, החליט בשביל כולנו שהוא זה שילמד איך כותבים שיר. אז איך כותבים שיר לדעתו של הרב המלומד ריבאק? "צעד ראשון: תאמין בזה ותשיר אותו כל היום. צעד שני: פשוט תזרום עם זה". קבל את זה - ג'וני לוגן!

הבנתם איך כותבים שיר, אבל איך מבצעים הופעה? קחו ילדים בני 5 תושיבו אותם מול הטלוויזיה לעוד פרק רנדומלי שמשודר בפעם המיליון וקבלו הופעה שלא תבייש את הפרנצ'ייז של רחוב סומסום. להורים היקרים מידע חשוב: ההופעה כוללת מבטי קרינג' של ריבאק למצלמה, גרפיקה פשוטה שמרחפת על המסך שמדמה כלי נגינה, ריקוד של אבא-עושה-פדיחות ומדונה של מאמנת פילאטיס. במהלך ההופעה תחוו לעיתים עוד עוויתות מוזרות בבטן כאשר ריבאק יצפה שתחזרו אחריו לאימרות כמו "שובודובודאב דאב", "שאב דבה היי". ובסוף - קבלו עוד מזכרת מאירוע גדול: כינור!!! חשבתם שריבאק כבר זרק אותו לפח? איך עבד עליכם הא? כינור באווטאר שהופיע במערכה הראשונה חייב לקבל צורה במערכה השנייה. טיפשונים קטנים שלי. כבר כמעט חשבתי שלא תצביעו. אה.. כמעט שכחתי שהקהל נתן לזה רק 60 נקודות והתוצאה הייתה רק מקום 14 בגמר. אז כנראה שלא ככה כותבים שיר, באותה שנה נכתב שיר אחר שאשכרה הביא לנו ניצחון ולא היה צריך להגיד בו הרבה בפזמון.

לא יאומן שהקסם של 2009 התפוגג לידי מופע ילדים קרינג' מלא בעצמו 9 שנים אחרי. פחות מפלי האימה, יותר מגלשה בשכשוכית מלאה בפיפי של פעוטות. מאז התוצאה המאכזבת של מנצח מוחץ לשעבר, ריבאק מנסה בכל כוחו להישאר עוד רלוונטי עם הזמנות לקדמי אירוויזיון שונים באירופה והופעות אורח בכל הזדמנות באירווזיונים שונים ואינטרבלים ריקניים. לכולם יש מכנה אחד משותף: התנאי - להגיע עם הכינור. זה סימן ההיכר של ריבאק שאולי מרמז על השכלה מוזיקלית שבוודאי יש לו בשפע, אבל עם הרבה תחושת מיאוס מהכלי הזה. הגיע הזמן לתת מנוחה למיתרים השחוקים, להניח אותו ליד הגביע שכבר קיבל ביושר ופשוט ליהנות מהתמלוגים שהשיר Fairytale קיבל מחדש בטיקטוק.