ליטא 2025: לא שקיק התה הכי טוב בחבילה

השיר של ליטא תורם לגיוון ואקלקטיות בסגנון המוזיקלי שמגיע לאירוויזיון, אבל לא בטוח שהוא שיר מספיק טוב בשביל לעניין גם את הקהל הרחב. טור חדש של משתינה עליהם בקשת שופכת את התה (לקראת הסוף תבינו למה).

משהו מוזר עובר על השנה הזאת... מצד אחד, יש לנו נכון לעכשיו הרבה מדינות ששלחו שיר בשפת המקור שלהן (12 מתוך 19 מדינות שנבחרו) שזה תמיד שינוי מבורך ומעניין. מצד שני, רובן מוכנות לניסוי כלים ושולחות שירים שהם, איך נאמר, חביבים אבל לא כל כך תחרותיים. אחת מהן זאת ליטא, ששולחת השנה את הלהקה Katarsis והשיר שממה ששמעתי לא כל כך הבנתי איך קוראים לו כי בקושי הזכירו את שמו: Tavo akys. בשנה שעברה, ליטא הוכיחה שגם עם שפת מקור אזוטרית, אפשר להגיע להישג יפה כשיש שיר שהוא טוב ביסודו. אני כמובן מדברת על סילבסטר חגורה, הזמר ההוא מהמדינה ההיא ששר את השיר ההוא. אחת הסיבות שהשיר Luktelk היה אחד הפייבוריטים שלי משנה שעברה היא שיש במלודיה ובסגנון משהו אפלולי ועדיין שומר על אחידות בקצב הדאנס-סובייטי עם פזמון שהוא די קליט. גם ההופעה הייתה מחשמלת והיה בה משהו כריזמטי מאד וסוחף. חבל שסילבסטר הרס לעצמו עם ההתייחסות ההיא לישראל. מבחינת הפריבילג מליטא, אין דבר יותר טראומטי מלהופיע אחרי זמרת שצעקו לה בוז. לא הטבח האכזרי של חמאס, לא להירקב בשבי ולרעוב למוות, לא לחזור לידיעה שכל המשפחה שלך נמחקה, זו הטראומה של מר חגורה. אני ממליצה לו לשים עוד חגורה, כי הפרופורציות קצת נופלות לו.

השנה השיר שוב נבחר בקדם אירוויזיון מתיש לגמרי שלא ראיתי את כולו כי תופתעו כמה חיים יש לי. מה שכן, השירים ששמעתי בגמר היו חלשים, לא מספיק טובים, "ליד". בדיוק כמו רוב השירים שנבחרו לאירוויזיון עד עכשיו. מה שנקרא: עדיין לא מצאתי את האקס פאקטור שיכול לנצח בתחרות כולה (גם לא אריקה ויקמן, סורי נוט סורי). מה שנבחר בסוף הוא השיר שציינתי למעלה. הוא נפתח בסאונד רוקיסטי אפלולי שמאד מזכיר את הרוק הישראלי בניינטיז או עוד שיר דכאוני של גבריאל בלחסן עליו השלום. לכאורה משהו שאני אמורה לאהוב ולחזור חזרה לתקופה הטינייג'רית שלי שרובה הרהורים עמוקים על משמעות החיים ומרמור לפרקים. ובאמת נכנסתי לזה ולקחתי את עצמי לרגע הזה. עד שהגיעה דקה 2. מדקה 2 ואילך, הבנתי שבעצם לא היה לזמר עוד מה להוסיף חוץ מ- תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא.

רוצה לאמר: מדובר בשיר שהיה אמור להסתיים ב-2 דקות ובגלל שקיבלו נזיפה שזה קצר מדי, החליטו להאריך אותו באופן מאולץ. לא יודעת אם זה בגלל שנגמר המקום בדף לכתוב עוד מילים או שהסולן שכתב את השיר נקלע למחסום כתיבה כל כך מהר. אולי זה היה פשוט לחץ של הלהקה לכתוב שיר ברגע האחרון כי הם אוהבים לדחות דברים עד סוף הדדליין להגשות. עכשיו מילא אם לשיר היה איזשהו מבנה יותר "קלאסי" והוק שנועד להיות יותר קליט ופחות חופר, אבל גם את זה אין ולא ציפיתי שיהיה. שוב, מדובר בסגנון שהוא די אזוטרי לקהל הרחב. אני לא אומרת שלא מגיע מקום לשירים כאלו באירוויזיון, להיפך, כפי שאמרתי מקודם - אני לא מפחדת משינויים. אני רק אומרת שצריך לקחת בחשבון שלא כל ניסוי כלים יצליח. באמת של החיים, בשיר של אוקראינה אני מאמינה שיצליח יותר מליטא. לא רק בגלל שיש לה מוניטין יותר טוב באירוויזיון, אלא כי השיר באמת נשמע יותר מגובש ומהודק. לשיר של ליטא יש קטע אפל עם פוטנציאל טוב שפשוט מתמסמס ככל שממשיכים להקשיב לו.

לאירוויזיון יכולים להיות שירים מעניינים, סוחפים, פורצי דרך. למרות שמבחינת שיר, הוא לא השקית תה הראשונה שהייתי בוחרת לשתות, אבל טוב שהוא קיים ונוכח באוסף של שקיות מעניינות ומגוונות. אחרת, היינו נתקעים רק עם ארל גריי (למען הסר ספק - ארל גריי זו אנלוגיה לשבדיה....).

מדד השתן: יותר מדי פולי פול - עלולים לצבוע את השתן בצבעים אפלים כמו חום כהה או בצבע תה.