פולין 2025: אני לא מרגישה טוב

השיר של פולין לאירוויזיון השנה כנראה רוצה לנוח רק בקבר מבחינת הופעה, אבל רוצה ללכת לישון לבד בחושך מבחינת שיר. טור חדש של משתינה עליהם בקשת: הופעה נצנצים, שיר פיפי. ולא במובן המצחיק של המילה...

אני יודעת שבדרך כלל פותחים במה פולין עשתה בשנה שעברה, אבל מטעמי זמן ומשאבים, אני בוחרת שלא לעשות את זה. מה שהיה בשנה שעברה מוטב שיישאר במחשכי הארכיונים של האירוויזיון. במקום להקדיש זמן לחסרות עמוד שדרה ומטומטמות כמו לונה, אבחר במי שכבר יש לה ניסיון עבר ועכשיו נבחרה לייצג את פולין אחרי 30 שנים: Justyna Steczkowska. מדובר בזמרת שייצגה את פולין באירוויזיון 1995 עם השיר Sama. בחורה צעירה בת 23 שעומדת על במה עם תזמורת וכלי נגינה מסורתיים בביצוע יפה ומקסים בשנה שרובם ניסו להיות להיט מוזיקת העולם הבא. גם הצווחה שדפקה בסוף הייתה יחסית חיננית. הבעיה הייתה יותר בשיר עצמו שלא מאד זכיר וקליט. בכל מקרה, הנה למי שרוצה להיזכר:

30 שנים לאחר מכן, פולין שומרת לה חסד נעורים (לא ברור למה, היא סיימה מקום 18 באותה שנה) ובוחרת ביוסטינה לייצג שוב בגיל 53 עם השיר Gaja. חייבת להגיד - הלוואי עליי להיראות ככה בגיל 53 ומצד שני כולנו יודעות מה נדרש בשביל זה... תודה אבל מעדיפה להצמיח שערות לחיים, להיטמע בספה ושהעיניים שלי ישקעו עוד יותר. השיר שאני שומעת ממנה השנה גם סוג של איבד את התמימות שהייתה אז לפני 30 שנים. מצד אחד, זה שינוי מבורך שהיא לא נתקעה בתוך הנוסטלגיה של עצמה וכן בחרה ללכת עם מה שכל ה"צעירים" הולכים היום. מצד שני, אם שומעים את השיר עצמו בגרסת הסטודיו - הוא לא כזה משהו... יש קצב דיפ בסיסי ודאנס לאורך כל 3 הדקות, אבל שוב מרגיש לי כמו בשירים אחרים שנשלחו השנה, שזה נשאר מונוטוני ולא ממריא לשום מקום.

בגרסת הלייב, יש משהו אחר שכן נותן לשיר יותר נפח ממה שהוא באמת. ההופעה אנרגטית וסוחפת, יוסטינה מתגלה כדיווה כריזמטית אוכלת במות, ועדיין - יש המון דברים שלא יושבים לי טוב. מה שמפריע לי במיוחד, וזה כנראה יותר מורגש לאוזן מוזיקלית: היא באוף ביט. היא לא שרה בקצב! לא יודעת אם זאת בעיה של פלייבק באוזניה אבל זה מורגש. לא חושבת ששמעתי הרבה זמן משהי שלא עומדת בקצב של עצמה, כשלא מדובר בתקלה טכנית. הפזמון (אם אפשר לקרוא לו ככה כי השיר חסר צורה לחלוטין) מלווה בצווחות ארוכות ומתישות שפתאום לא כאלו נעימות לאוזן כמו בשיר ההוא לפני 30 שנים. יותר כמו אנחות שאני עשיתי כשחתכתי לעצמי בטעות את האגודל עם סכין. אנחות שמשולבות בין "כואב לי" ל-"איזה שטות מה חשבתי לעצמי כשחתכתי קלח תירס עם סכין משוננת ללחם". היתרון האמיתי של השיר מגיע רק מדקה 02:42 - שם התחלתי ממש להיות בקטע של זה, אבל שוב: מעט מדי מאוחר מדי.

כל הפרטים הקטנים האלו, שממש חשובים לי, מרכיבות תמונה מלאה שבה לא בטוח שפולין תעלה לגמר גם השנה, במיוחד לא בחצי הגמר הראשון שהיא נמצאת בו, שנחשב חזק יותר, עם מדינות שיש להן סיכויי העפלה גבוהים יותר באופן כללי. הדעה שלי אפילו קיצונית יותר: אני חושבת שכדאי ליוסטינה לחשוב לעשות ריוואמפ. עד כמה שאני לא אוהבת דברים כאלו שנעשים לא לצורך, במקרה הזה, השיר זועק שיעשו לו ריוואמפ. גם שיפור בביצוע הקולי וההופעה אולי יוכלו לעבוד, אולי... אבל כמו שאין תחליף להקלטה טובה, גם אין תחליף לשיר טוב.

מדד השתן: צווחות של אבנים בכליות