בריטניה 2024: גודל הציפייה כגודל האכזבה (אבל לא בשבילי!)

שחרור סופר מגה טיזר לשיר החדש של אולי אלכסנדר, שייצג את בריטניה השנה, יצר ציפייה רבה. אולי יותר מדי ציפייה.. טור חדש של "משתינה עליהם בקשת" זועם על הכניעה של בריטניה לתופעת היח"צ ובסופו של דבר תקעה גול עצמי. אני באופן בלתי צפוי מאד אוהבת את השיר, אולי כי באתי אליו עם ציפיות אחרות.

#משתינה_עליהם_בקשת

נחזור אחורה לשנה שעברה - אחרי כמעט ניצחון של בריטניה באירוויזיון, המדינה שמרה על פרופיל נמוך בכל הנוגע לפרסום של הנציג הבא שלה לאירוויזיון. הספקולציות ברשת געשו, נזרקו שמות גדולים לאוויר, אבל בשורה התחתונה: בריטניה הצליחה לשמור על הסוד עד ליום בו הוכרז האמן והשיר. זאת הייתה מיי מולר, זמרת עם שם לא כזה גדול, והשיר יצא בשלמותו בבת אחת באותו יום: I Wrote a Song. בתחילת הדרך, השיר התקבל בסך הכל בצורה מאד חיובית ועל פניו נראה שהצליח להציל את בריטניה ממפלה נוספת שמתרחשת באופן טבעי אחרי הצלחה. ואז הגיעה ההופעה החיה המזומבלת והזייפנית התגלתה במערומיה. בריטניה שוב חזרה לסורה וסיימה מקום 25 בגמר. להגנתי אומר שאף פעם לא אהבתי את השיר הזה והמונח "פלופ חובבים" היה חרוט לו על המצח מהשנייה הראשונה.

השנה, בריטניה רצתה שוב לכוון גבוה והפעם לענות לספקולציות הגדולות: לשלוח אמן מוכר גם בבריטניה וגם מחוץ לה עם אשכרה להיט טוב ביד. כבר מדצמבר 2023 המדינה הכריזה על הזמר אולי אלכסנדר (Olly Alexander) כמי שייצג אותה באירוויזיון. לאלכסנדר כבר יש שם חזק ומוכר בין היתר בזכות הלהיט King.

יש לו הרכב שנקרא Years and years והוא גם ידוע כשחקן לא רע בכלל מהסדרה המצוינת "It's a Sin". גם קאבר מעולה לשיר הענק של פט שופ בויז בארסנל שלו. אם עוד לא יצא לכם לשמוע - בבקשה:

הכל טוב ויפה ונראה שבריטניה שוב חזרה למשחק. מה הבעיה? (ותמיד יש בעיה...) בריטניה עשתה טעות ושחררה מבעוד מועד ובמכוון קטע מתוך השיר החדש שיצא לאירוויזיון: Dizzy. בעקבותיו היו עוד מלא קידומים לאותו טיזר, בעיקר מהרשתות החברתיות של אלכסנדר, אבל הנקודה היא שזה היה חתיכת סופר מגה טיזר. זה כמו לגלות בטריילר לסרט אימה מי הרוצח. זה כמו לארגן מסיבת הפתעה ולהדליף במכוון לילד היום הולדת כי הוא שונא הפתעות. זה כמו תיאום לכאורה בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לנציג הרשות לניירות ערך לפני דיוני הארכות המעצר בתיק 4000 , בו כתוב בווטסאפ "תיראי מופתעת". טיזר יכול להיות כלי נהדר לשיווק ויח"צ, אבל צריך גם לדעת איך משתמשים בו. לימים התברר שהטיזר ששחרר אלכסנדר הוא בעצם הפזמון של השיר. זה Big no no בתעשיית הטיזרים. לא עושים משהו כזה ומצפים שאחר כך יתקבל אפקט חזק יותר. פשוט לא.

למזלכם, אני יריבה גדולה מאד של טיזרים. באופן כללי טיזר או סרטון קצר כבר בונה ציפייה שלא ברור אם היא בכלל ריאלית ואני שונאת שמשחקים לי בראש עם כל מיני רמזים וחמזמזים. תוציאו את השיר המלא ותנו לי לשפוט בעצמי רבאק. בכל מקרה, הפרסום האגרסיבי של אותו טיזר הכריח אותי לצפות בו ובכנות? הרגיש לי כמו שיר טיפוסי של years and years. למי שמכיר ויודע, זאת בוודאי לא בשורה חדשה מהזמר, אבל השיר היה נשמע טוב, לא פחות ולא יותר. לכן, לא באתי עם ציפיות בשמיים.

השיר המלא שוחרר וסוף סוף קיבלתי את השמיעה הראשונית שבאמת רציתי. ב-2 מילים: לא התאכזבתי. להיפך, מדובר בהפקה ברמה גבוהה מאד, השקעה בפרטים הקטנים. אגזים ואומר אפילו שזה השיר הכי טוב שנשלח מבריטניה לאירוויזיון מזה יותר מעשור. נכון, הטיזר שפורסם הוא למעשה הפזמון שחוזר על עצמו יותר מדי בשיר ויש תחושה שלא קורה הרבה מעבר, אבל יודעים מה? לא אכפת לי. הפזמון הוא נקודת החוזק של השיר אז למה לא להשוויץ בו? (לא דרך טיזר!!!!!). לפעמים כל המוסיף גורע. החלק שיותר אהוב עליי בשיר הוא דווקא הגשר: ספוקן וורד על רקע סימפולים של הפזמון המדבק שיש לו השראה חזקה מאד משירים של פט שופ בויז. בכלל, ההשראה המוזיקלית של הלהקה הזאת מככבת בשיר והוא לא נשמע כמו חיקוי בכלל. הפזמון בשיר כל כך מדבק, שהוא נשאר אצלי בראש בחינם גם בזמן שאני כותבת את הטור הזה. מאמי, תישאר בראש שלי כמה שבא לך, לא נראה שיימאס עליי בקרוב.

אז מה למדנו מכל זה ילדים? ככל שתצפה יותר - תתאכזב יותר. אז תעשה לעצמך טובה ואל תצפה לכ-ל-ו-ם! החיים זה דבר בלתי צפוי בעליל, כך גם מוזיקה, קולנוע, טלוויזיה. גם כשנראה לך לפי כל תחזיות ההימורות שאיטליה 2017 תנצח באירוויזיון, הגמר יכול להתהפך בשנייה ואיזה אנונימי אחד מפורטוגל ייקח את כל הקופה. זה בסדר לנחש, לבנות תיאוריות שחלקן קונספירטיביות לחלוטין, אבל לא לבנות ציפיות גדולות על ניחוש! המשמעות של אירוויזיון היא ליהנות מהמוזיקה, לא לצפות לה.

לא יודעת מה אחרים אומרים על השיר הזה, אני נהניתי.

מדד השתן: כבר השתנתי לפני דקה, אין לי צורך בפיפי!