גמר אירוויזיון 2026: החודש שאחרי
- Avia Aharoni
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 3 דקות
רק חודש עבר מאז גמר האירוויזיון, אבל הראש עדיין תקוע שם: בבמה הגדולה, בדרמות, ובהפתעות הטובות (והפחות טובות) שהשאירו חותם. טור חדש חוזר אל הלילה הגדול לשירים שהבריקו, שנפלו וכל מה שביניהם.
השיר שגדל עליי
כל השירים שהיה לי מהם רושם ראשוני של "סביר אך לא זכיר" נותרו ככה גם בגמר, אבל היה שיר אחד שבלט לטובה בזכות השילוב של המילים בתוך סיפור על הבמה: Nan של אליס מאלבניה. ההחלטה לשלב את מילות השיר שמונגשות באנגלית על המסך ועדיין לשמור על שפת המקור התבררה כנכונה ומדויקת, גם בזכות האמא שעלתה לבמה ויצרה אינטראקציה מרגשת עם אליס על הבמה. ההופעה הראשונית בקדם האלבני הרגישה לי כמו כל שיר אלבני דרמטי שיוצא מהמדינה רק שהפעם זה מגבר ולא מדיווה. ההופעה גם טיפה שברה את ה"סטריאוטיפ" האלבני בזכות ההימנעות מאדום תודה לאל וסידורל.
השיר שנמאס עליי
מדובר בשיר שמשמיעה ראשונה היה לי מאד מעניין להקשיב לו ויש לו פוטנציאל: Ridnym של ללקה מאוקראינה. הייתה לי בעיקר ציפיה שתהיה עוד "אוקראיניזציה" וההופעה תהיה מאד מרשימה ומפתיעה לטובה. בסופו של דבר זה היה מאד Underwhelming והפך את השיר למשהו שעובר ליד האוזן. הייתה גם ציפיה שהיא תחזיק את החלק הקולי לקראת סוף השיר (התו הארוך מאד עד ה-high note) אבל זה בוצע בצורה שלא עמדה בציפיות. נכון שמלכתחילה זה היה מאד מאתגר, אבל לצערי היא לא הצליחה לעמוד באתגר בזמן אמת. באופן כללי אני מאד מאוכזבת מאוקראינה בשנתיים האחרונות, נראה שהכישרון שלה להעמיד הופעה טובה הולך ודועך. מקווה שבשנה הבאה הם יתעלו על עצמם ולא יסתמכו רק על קולות הטלווט שתמיד יעבדו לטובתם.
ההופעה הכי טובה
אין חוכמות או הפתעות, מבחינת סטייג'ינג - היא סימנה כל V אפשרי: נראות, כוריאוגרפיה, זוויות צילום, תפאורה, לבוש, ניצול במה. הכל מתנקז לתוך שיר אחד ומילה אחת: בנגרנגה. בולגריה הזמינה חתיכת שחקן חיזוק: במאי מוכר בתעשייה, עם ראייה קולנועית וויז'ן מדויק שלא מבייש הופעה בסופרבול. בפעם האחרונה שבולגריה השתתפה, ממש לפני 4 שנים, היא אפילו לא עלתה לגמר. מדובר ברידמפשן הגדול בהיסטוריה של האירוויזיון ולא מפתיע שטירוף הבנגרנגה הגיע לכל פינה: מקום ראשון בקהל, מקום ראשון בשופטים, 20 מיליון צפיות ביוטיוב ב-4 שבועות נכון לעכשיו. ככה בדיוק נראית הופעה מנצחת שתיזכר לדורות.
הסטייל הכי יפה
אני חושבת שלאורך כל הדרך בנות ללק מקרואטיה הוכיחו שהן יודעות להתלבש בקלאס באפס מאמץ. זה התחיל מהאאוטפיט בשטיח הטורקיז שהיה סופר אלגנטי ובטוב טעם, וזה המשיך בשדרוג המופתי שנעשה בהופעת הגמר. השמלות בקדם הקוראטי היו גם יפות אבל היה להם וייב קצת "סמרטוטי". לעומת זאת, השמלות בגמר, שנראות באותו סגנון מהקדם, קיבלו צבע אדום בוהק יחד עם לבן - מה שהכניס יותר דרמטיות ונפח לשיר שמאד ביקש את זה.
זיופת בת חרפה
אחרי הסופרלטיבים, מגיעה פינת ההשחרות שכולנו אוהבים: לחפש זיופות. היו הרבה כאלו במבחן הבמה, כי מסתבר שיכולת שירה בלייב היא בגדר המלצה בלבד... אבל הייתה משהי שהתעלתה על כולם וכעת מוכתרת בתור זיופת בת חרפה של אירוויזיון 2026: אני כמובן מדברת על אנטיגוני מקפריסין. למי שעקב בעבר- אחסוך את המלל למה קפריסין גנבה הרבה שירים ראויים כשעלתה לגמר השנה, אבל אין ספק שהיה קונצנזוס על רמת השירה של הגיברת וגם מי שאוהב את השיר לא יכול להתעלם מזה. אפילו קריוקי בטברנה היה נשמע יותר טוב מזה.
הפלופ הכי מפואר
כאמור, זו הייתה שנה מאד לא צפויה עם הרבה פלופים מפוארים בראשותם פינלנד ודנמרק (סיקס סבן), אבל עם פער של 130 נקודות בין הצבעת השופטים להצבעת הקהל, צרפת שוב חווה את הפלופ המפואר ביותר שנה שנייה ברציפות (פתאום שנה שעברה נראית מחמיאה). עוד מקרה מצער בו חובבות מסרבות ללמוד. כמו שהשיר התחנן "תנו לי נקודות", כך גם ההופעה בגמר – צעקה, דרשה, התחננה. במקום משהו נקי ומדויק כמו השירה של מונרו, קיבלנו בלגן של רקדנים, כוריאוגרפיה, שמלת פאר, עשן, זיקוקים ומסכי לד מתפוצצים. בדיוק המתכון לפלופ חובבים קלאסי.
הסוס הכי שחור
הרוב לא ספרו אותה בטופ 5, התעסקו בלהבין איך היא מבטאת נכון את המילה או התנגדו לקונספט של המילה (במיוחד כשנאמרת ע"י אישה רחמנא ליצלן). בסוף היא דהרה עם כבלים זוהרים כל הדרך לטופ 3 ועשתה את הרידמפשן השני הגדול של השנה: רומניה. לא רק שהייתה סוס שחור בשנת 2026, היא הסוס השחור של העשור. בפעם האחרונה שהגיעה לטופ 10 היה לפני 9 שנים ומאז התקשתה לעלות לגמר כמעט כל שנה עד שפרשה לחלוטין ב-2023. המקרה של רומניה, כמו זה של בולגריה, מוכיח דבר פשוט: כשבאמת רוצים—אפשר. לבחור את הנאמבר המדויק, את השיר הנכון, את המבצעת הנכונה ואת הבמאי שמבין מה הוא עושה. מדינות מזרח אירופה סוף‑סוף למדו את המשחק.
תגובות