השערוריות הגדולות בקדמים האוסטריים - כתבתו של מור דיעי חנני
- רון בוצר
- לפני 20 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
כשחושבים על אוסטריה באירוויזיון, מדמיינים כינורות, שלג אלפיני ומבטים רציניים.
מה שפחות מדמיינים זה: מניפולציות גלויות עם גלויות דואר, פסילות בדיעבד, סערות פוליטיות, ושידור חי שבו זמרת פשוט מתעלפת על הבמה.
שנות ה- 80: דמוקרטיה בדואר
🧨 1984: "העבר לא נחשב יותר "
בקדם 1984 הוצג השיר Schatten der Vergangenheit של The Kids, עם השורה:
"Vergangenes, das zählt nicht mehr, wir schieben es weg. "
"העבר כבר לא נחשב - אנחנו דוחקים אותו הצידה. "
בדיעבד, לא מעט פרשנים חיברו את זה ליחס האוסטרי המורכב כלפי העבר הנאצי.
האם זו הייתה הכוונה? אין הוכחה.
אבל זה מסוג הדברים שבמבט רטרוספקטיבי נראים... לא מאוד מודעים לעצמם.
לפי תיעודים קהילתיים, גם ההערה של המנחה וורה רוסום על "הילדה השחורה" במקהלה הייתה מביכים במיוחד.
שנות ה־80, בכל זאת.
😱 1990: הדרמה הגדולה - ההתעלפות
בקדם 1990, במהלך הופעה חיה, הזמרת מוניקה סוטר, חצי מהצמד 'דואט' - פשוט מתעלפת באמצע השיר Das Beste.
האירוע התרחש בשידור חי. לא "מעידה אלגנטית ". לא "סחרחורת קלה ". התעלפות אמיתית.
אפשר לראות את הרגע המדויק כאן, בדיוק מהטיימקוד שבו זה קורה:
השיר בינתיים ממשיך להתנגן למשך של כמעט חצי דקה עד שמישהו מההפקה מתעשת. המנחה ליזי אנגלסטר נכנסת כדי כדי להציל את המצב. היא מספרת בחיוך שמוניקה ירדה 20 קילו לקראת התחרות כי "כולנו מנסים לשמור על הפיגורה". היא מציינת שמוניקה נראית בגלויה המקדימה לשיר עם המשקל העודף. בינתיים המצלמה מצלמת את הבמה בלונג שוט ורואים את הצוות המתגודד מעל למוניקה המעולפת. ליזי מושכת זמן, עם הבעה מנומסת מול המצלמה, וברגע שהיא בטוחה שהשידור עבר לשקופית היא צורחת על מישהו מחוץ לפריים, ומתרוצצת על הבמה הלוך ושוב.
אבל כאן, השערוריה רק התחילה. הזמרת המעולפת קמה על רגליה כדי לנצח בתחרות. האינסידנט עורר את רחמי השופטים שהעניקו לשיר את המקום הראשון. רק כדי שיפסל זמן קצר אחר כך.
הסיבה: השיר כבר השתתף בבחירה גרמנית ב־1988.
רשות השידור האוסטרית ORF נאלצה לשלוח במקומם את השיר Keine Mauern mehr שבוצע, כזכור, על ידי הזמרת 'סימון' הידועה בתור הכפילה של קלי באנדי.
1993: שערוריות גלויות.
בשנת 1993 הציבור הצביע בגלויות, והשנים כבר היו יותר תמימות.
רק שבדיעבד, הזמר טוני ווגאס הודה בביוגרפיה שלו שהוא דאג לרכוש "המון גלויות" כדי לקדם את המלחין שלו, קריסטיאן קולונוביץ'. הוא תיאר את זה כמשהו כמעט סטנדרטי.
זה מסוג הרגעים שבהם אתה מבין שהבעיה היא לא אם הייתה מניפולציה - אלא כמה קל היה לבצע אותה.
2005: אירופה הגוססת ו-Alf Poier
ואז מגיע 2005, והקדם הופך לשדה קרב תרבותי.
השיר Good Old Europe Is Dying של אלף פויר כלל את השורה- "ואז הגיעו הנוצרים עם החרב והטילו פצצות על ברלין, ובגלל הרגלי הרביה של המהגרים שומעים היום ברומא מואזין".
ה-European Network Against Racism דרש להסיר את השיר מהתחרות.
לבסוף, סוכמה פשרה לפיה השורה תצונזר. במהלך המשדר אכן, אלף סתם את פיו בידו ברגע של השורה המדוברת. הסתובב, ועל גבו נראה שלט עליו נכתב "זו הייתה יכולה להיות הבחירה שלך".
ואז הגיע הטוויסט:
פויר קיבל יותר קולות - אבל הפסיד בגלל שיטת ניקוד אזורית.
מישהו אמר "סקנדל".
מישהו אחר אמר "תקנון".
האינטרנט אמר: תביאו פופקורן.
תגובות