אוקראינה 2025: מי מפחד משינויים?

מדינה חזקה באירוויזיון נמדדת גם ברגעים הפגיעים שלה. השיר שאוקראינה שלחה השנה מסמן לרוב אכזבה ואולי תסיים באופן מפתיע במקום נמוך יותר. טור חדש של משתינה עליהם בקשת מבין אבל לא זורם להצטרף להשתנות של חובבים על השיר, כי יכול להיות שזאת הזדמנות נהדרת להכיר צדדים אחרים באוקראינה.

מבלי להרעיף תודות, אני רוצה להתחיל דווקא במשהו שלא קשור לאירוויזיון אבל עדיין נשאר בעולם המוזיקה: ביונסה. מהימים שהייתה בדסיני'ז צ'יילד ועד קריירת הסולו המדהימה שלה שנפרשת על גבי 2 עשורים לפחות, ביונסה נחשבת עדיין לאחת הנשים החזקות ביותר בעולם המוזיקה, עם להיטים זוכי גראמי אייקונים שנשארים אתנו במבחן הזמן. נראה על פניו ששום דבר לא יכול לערער את המלכה האם ומעריצים מכל העולם ימשיכו להקשיב למוזיקה שלה, לעשות ריאקשנים נלהבים, ללכת להופעות שלה ולצעוק יאס קווין וילכו אחריה בכל דרך שתבחר. כל זה היה נכון עד לאלבום הקאנטרי האחרון שהוציאה Cowboy Carter. אני חושבת שגם ביונסה לא הייתה תמימה לחשוב שהמעריצים לא יקבלו את השינוי ברוח טובה (בלשון המעטה) והביקורות נעו בין פושרות, קוטלות ו"זה לא קאנטרי". ובכל זאת, זה לא מנע מטקס הגראמי להעניק לה את הפרס היוקרתי על אלבום השנה.

המקרה של ביונסה מרפרר למה שאוקראינה כנראה תעבור השנה. לאוקראינה יש מוניטין מטורף באירוויזיון, מאז שהשתתפה לראשונה ב-2003. מאז ועד היום היא הספיקה לזכות באירוויזיון 3 פעמים, להיות תושבת קבע בטופ 10 ובטופ 5 בגמר ולא לפספס עלייה לגמר אפילו פעם אחת. נראה שחוץ מהצבעות גושיות ורחמים מהמלחמה, הקהל אוהד קבוע של אוקראינה. היא מקבלת הצבעות קהל בפערים עצומים מהניקוד שמקבלת מהשופטים. רוצה לאמר: מדינה כזאת חזקה באירוויזיון, כמו ביונסה, יכולה להרשות לעצמה מדי פעם ללכת לכיוונים אחרים חוץ מפופ מקומי, דיסקו או היפ הופ עם תיבול אוקראיני.

הלהקה שנבחרה בקדם האוקראיני היא ציפר בלאט. מדובר בלהקה ותיקה שקיימת כבר 10 שנים, אבל רק בשנים האחרונות מנסה את מזלה להתקבל לאירוויזיון. ב-2023, שנה אחרי הניצחון המוחץ שלה באירוויזיון, השיר של ציפר בלאט אפילו לא עבר את שלב הסינון לקדם, ובאותה שנה ייצגו טבורצ'י עם השיר הלמלמי שעדיין הגיע לטופ 10 (שאריות הצבעות רחמים). בשנת 2024 ציפר בלאט שלחו שיר נוסף לקדם שהגיע למקום השני, ובאותה שנה ייצגו ג'רי ואליונה עם השיר המופתי שהקפיץ את אוקראינה אפילו גבוה יותר למקום 3 בגמר. נראה שמאז הניצחון ההוא, למדינה לקח זמן בשביל להרגיש בטוחה מספיק בשביל ניסוי כלים, עד שהגיעה השנה, 2025, בה הלהקה סוף סוף זכתה לייצג בקדם עם השיר Birds of Pray.

השיר מתחיל בפריטת גיטרה מרשימה וקולות שמיימיים וממשיך בכיוון רוקיסטי לגמרי עם שילוב של אוקראינית בבתים ואנגלית בפזמון. הגשר שכולו מורכבת מגיטרות רועשות מעולה ואז שקט שלפני הפזמון החוזר. אם יש משהו שאי אפשר להגיד על השיר זה שהוא עומד במקום. המלודיה מתפתחת לכיוונים מעניינים, יש דינמיות בין הבתים לפזמון ולגשר. למרות כל אלו - לקהל הרחב הסגנון מאד אזוטרי ונישתי. בכלל, רובנו לא מקשרים רוק לאוקראינה וזוכרים היטב את הפעם ההיא מ-2017 כשניסו לעשות משהו דומה ונכשלו עם מקום 24 בגמר. גם אז אהבתי את הכיוון השונה של אוקראינה והשיר עצמו היה לא רע בכלל. בסופו של דבר, יש בעיה גדולה. אם נעבור לאנלוגיה של אוכל כי כולנו אוהבים לאכול: במשך שנים כולם הלכו ל"פיצה יוקריין" בשביל מנת הדגל "מגש משפחתי פופ וחלילים". זה הטעם שהתרגלו אליו והוא היה נהדר. פתאום המנה שונתה ל"מגש משפחתי אינדי רוק". אופן ההתפחה של הבצק טיפה השתנה, החליפו את ספק רוטב העגבניות במשהו אחר, אבל הפיצה היא מאותה פיצריה מוכרת ואהובה. בכך קיבלנו פרדוקס: "פיצה יוקריין" ממש רוצה לחדש ולרענן, אבל הקהל הרחב, כמו פיצה ביונסה, רגיש מאד לשינוי בטעמים.

אם יש משהו שרציתי להעביר מכל האנלוגיות המוזרות למעלה הוא: אני לא מפחדת משינויים. מבחינתי, כל שינוי הוא מבורך כל עוד הוא מבוצע טוב ולא נופל ברמה שלו. להיפך, שינויים יכולים לאתגר, לעניין את האוזן, לחדש, לרענן. בגלל זה, לדוגמא, לא סבלתי את קפריסין בשנים האחרונות. כי מאז שגילתה שאלני פוריירה שברה את תקרת הזכוכית, ניסו כל שנה לשלוח את אותו הדבר. התוצאות בהתאם כמובן, עולה לגמר ומתרסקת במקום 14-20 בגמר. שום דבר לא נדבק ולא נשאר אתנו הלאה חוץ מלחשוב שמדובר בעוד שיבוט. אם נחזור לפיצריה, אני מעדיפה לקבל אחת לכמה שנים מגש משפחתי אחר ולטעום אותו, מקסימום במקרה הכי גרוע - זה לא יהיה לי טעים... לא נורא! אני עדיין אחזור לשם ואקח מנות אחרות. למה? כי הפיצריה כבר קיבלה אצלי את המוניטין וזה מה שחשוב. אוקראינה נתפסת גבוה במוניטין של הקהל, כמו ששבדיה נתפסת גבוה במוניטין של השופטים. אפילו יש משפט חצי מצחיק חצי אמת: גם אם שבדיה תשלח שיר שמורכב רק מפלוצים, היא עדיין תזכה לדיזוזים מהשופטים, גם אם ברמה פחותה ממה שהצביעו ללורין.

השיר של אוקראינה באמת לא רע כמו שקוטלים אותו. נכון, שבפזמון האנגלית מיותרת, כי המבטא האוקראיני מורגש, ונכון שההופעה בקדם הייתה סטטית ולא מספיק סוחפת עם לבוש קצת קרינג'. ברמת השיר - הוא טוב בעיני. הוא לא טוב ביחס לשירים האחרים שקיבלתי מאוקראינה אבל הוא מספיק טוב כדי שלא אחרוץ את גורלה שתישאר בחצי גמר, משהו שלא קרה מעולם להזכירכם (למרות שתמיד יש פעם ראשונה...). זאת הזדמנות טובה להכיר גם צדדים אחרים של אוקראינה וטוב שעשו את זה עכשיו מאשר לעולם לא.

מדד השתן: פיצה (סורי אני רעבה לא יכולתי לחשוב על משהו אחר)