אירוויזיון 2026: טוויסט בעלילה
- Avia Aharoni

- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 12 דקות
גמר אירוויזיון 2026 מציג: מה שציפיתם לא קרה ומה שלא ציפיתם קרה ובגדול. אחרי לילה בלתי נשכח של תפניות והפתעות, טור חדש מסכם את אירועי הגמר! כל נתוני ההצבעה על ישראל ומישראל, התחזיות עבור 4 המדינות הגדולות + אוסטריה והזוכה המדהימה של התחרות, בפעם הראשונה בתולדותיה: בולגריה.

גבירותיי ורבותיי: מהפך! השנה, בועת החובבות לא רק התנפצה, אלא התרסקה, התפוצצה ונשברה לרסיסים שעפו באוויר. במקום תוצאות צפויות, זכינו לרידמפשן הכי גדול של מדינות מזרח אירופה שפרשו וחזרו. אחרי שנים של כשלונות ושחיתויות: בולגריה היא הזוכה של התחרות ורומניה, מגיעה למקום השני בהצבעות הקהל מה שמיקם אותה במקום השלישי בגמר. ישראל מגיעה בשנה השנייה ברציפות למקום השני והשאירה את חובות האירוח למדינה שאחרי אירוח כזה תעוקל כולה ע"י נציגי הוצאה לפועל. חגיגות 70 שנים לאירוויזיון מעולם לא נראו צעירות כל כך עם הזכייה הזאת ונראה ש"זריקות הבוטוקס" שמרטין גרין עשה עם כניסתו לתפקיד הראו תוצאות מרשימות ביותר באופן שבו כולנו רואים את התחרות. גולת הכותרת היא היחס של השופטים לשירי התחרות בזמן אמת, בניגוד לכל התחזיות והציפיות.
אירוע הגמר:
חוץ מהבמה המושקעת והיחס הידידותי כלפינו, לא מצאתי משהו קריאייטיבי במיוחד במנחים, באינטרבלים או במה שקורה בגרין רום. זה היה משעמם מוות, כיאה לנושא השנתי דארקוויזיון. אנחנו שנה שנייה ברציפות שבה לא ראיתי חגיגה תרבותית מובהקת של המדינה המארחת, אלא בעיקר מופע ריאליטי של אול-סטארז באירוויזיון ששולפים מהבוידעם בשעת הצורך. גם הקריצה בטקסט של המנחים לשמות שירי אירווזיונים מכל הזמנים עברה ליד האוזן ולא השאירה חותם חוץ מ"I see what you did there". לא הבנתי למה אני צריכה לראות עוד פעם את ג'יי ג'יי מופיע עם עוד שיר שלו אחרי שכבר ראינו אותו בחצי השני? אגב, גם השיר הנוסף שלו נשמע כמו קופי פסטה של השיר המנצח, כמו אותה חליפת אלביס של אוסטרובסקי בכמה צבעים. מצעד הדגלים היה שעמומון מוחץ, עם הפסקול האנמי של התחרות השנה שנשמע כמו פתיח המהדורה המרכזית בחדשות בשילוב עוד ג'יי ג'יי ומופע הקרקס הנודד. תחושה חזקה של דה ז'ה וו מהחצי השני. קטעי הקישור בין השירים, שקשורים לציון 70 שנים לאירוויזיון, היו חסרי מעוף, אסופה של פריטי טריוויה שאפשר למצוא בויקיפדיה (Eurovision professor) ועוד כמה קטעים יבשושיים שמקדמים את שבוע האירוויזיון והתחרות הנוספת הראשונה מסוגה באסיה בנובמבר הקרוב. נעדרו במיוחד הראיונות מהגרין רום, היו כל כך הרבה הזדמנויות להכניס מעברונים כאלו אבל המנחים היו כאלה יבשושיים שכנראה לא סמכו עליהם שיספקו רגעים אייקוניים כמו בשנים קודמות. אני אפילו ייחלתי בשלב מסוים שמיכאל בן דוד יתפרץ להם לשידור וירים קצת. הקטע היחיד שאוכל להגיד שהוא מרענן היה דווקא לקראת הסוף: ראיון בשחור לבן עם בילי ג'ואל והקשר המיוחד שלו לוינה, בליווי ביצוע מקסים ביותר של סזאר סמפסון נציג אוסטריה ב-2018. סוף סוף משהו שקצת נותן לי מושג באיזו מדינה מארחת אני נמצאת.
מופע האינטרבל שאוסטריה בחרה לכבוד 70 שנות אירוויזיון הוא מה שאני מכנה switch song מקולקל. אסופה של קאברים שלא חשבתי שבכלל אפשר לקיים אותם שחלקם פשוט מחללים נכסי צאן ברזל. אריקה ויקמן, כבודה במקומה מונח, אבל יש דברים שפשוט לא עושים וזה לשרבב ל"אני גומרת" שיר חמוד ובתולי של אירלנד מ-1970, כמו לקחת תחפושת של מיני מאוס ולהפוך אותה לזנותית. מיריאנה קונטה, שאלוהים יודע למה השיער שלה פתאום מחומצן וכמו גו ג'ו, נשלפה הישר מפלופ החובבות משנה שעברה, הגישה כוס לג'ינג'יס חאן. רוסלנה בקאבר לשיר של סלימאן לפני שנתיים, מאד תמוה שהוא בשורה אחת עם יתר נכסי צאן הברזל, מה לא עושים בשביל להימנע מביצוע לשירים ישראלים באירוויזיון. ייאמר לזכותם שחלק מהקאברים הרגישו מתאימים יותר תודה לאל כמו קאבר לסלין דיון מפי אלכסנדר ריבאק המאוס והשני אחריו, קריסטיאן נציג בולגריה מ-2017 (אם לקח לכם רגע להיזכר מי זה הילדון). ורקה גם הצטיינה בקאבר חמוד לבריטניה 1967 ושוב אלכסנדר ריבאק בקאבר לקליף ריצ'רדס מ-1969 בתכלס נשמע כמו שיר שלו עם הכינור. מופע אינטרבל נוסף הוא של איזה די ג'יי אוסטרי פופולרי (מסתבר), גם זה עבר לי ליד הרדאר.
לפני שנצלול לזוכה ולנתוני ההצבעות, נשארה לי עדיין חובת ההתייחסות ל-4 הגדולות + אוסטריה ומה התגלה מהתחזיות שלי אליהן:
גרמניה:
אחרי הופעה שלא שינו בה הרבה דברים, נראה שאפילו "ניקוד דליל וחינני מהקהל" לא היה כאן. איים סורי זירו פוינטס הקלאסי מהקהל חזר לגרמניה. זה העונש על שליחת שיר כזה מיושן וגנרי שנכתב ב-AI. מה רשות השידור הגרמנית למדה מזה ילדים? כלום ושום דבר. שנה הבאה, כנראה הם יחזרו על אותה טעות..
איטליה:
נראה שהקונצנזוס הסולידי נשמר בין השופטים לקהל. בגזרת השופטים, נראה שהתחזית שלי התממשה כי הוא קיבל קצת פחות נקודות מהשירים הקודמים בשנתיים האחרונות. הקהל, כצפוי, נתן לו הרבה יותר נקודות מלוצ'יו קורסי שנה שעברה. הקונצנזוס, כפי שחשבתי, השאיר את איטליה בטופ 10 למרות שיר לא אופייני לה ביחס למה שציפינו לראות. ההופעה הייתה מאד חובבנית וקרקסית, אבל לדעתי הרקדנים ברקע והסיפור רק תרמו כי הם הסיחו את דעת הקהל מהזיופות האין סופיות של סאל דה וינצ'י. באופן כללי הייתה קצת אווירה של שכונה סטייל נאמבר בערוץ 1 לפני 20 שנה, במיוחד הקטע שמורידים חלק משמלת הכלה ומגלים את דגל איטליה, קרינג' פטריוטי משהו. מקווה שבשנה הבאה הם יחזרו לשלוח איכות, כי עם כל הכבוד לגבר המענטש החמוד, שנה אחת כזו מספיקה בהחלט.
צרפת:
חיכיתי לפלופ הצרפתי עוד מהרגע שהשיר יצא והנה הוא הגיע. זה היה חתיכת פלופ מפואר הפעם, עם 14 נקודות מהקהל בלבד, בניגוד למה שחשבתי בתחזית שזה יהיה פחות משנה שעברה. כל שנה מחדש וחובבות פשוט לא לומדות. כפי שהשיר צעק עליי "תנו לי נקודות" כך גם ההופעה בגמר. שוב, מונרו היא זמרת טובה מאד והיכולת האופראית שלה הרבה יותר מקצועית מג'יי ג'יי. הבעיה שלי תמיד הייתה עם ההגשה שלה. בעוד שהרוב נלחצו מאיש הפח הליטאי, אני דווקא נלחצתי ממנה. היא אובר דרמטית, מגזימנית, מתאמצת ולא נעימה לי. ההופעה לא עשתה איתה חסד ובמקום לקבל משהו סולידי, היא הייתה עמוסה ומקושקשת ברקדנים, כוריאוגרפיה, שמלת פאר, עשן וזיקוקות במסכי לד. אלה בדיוק הדברים שמובילים בסוף לפלופ חובבים. הרכיבה על ההייפ והרצון לייצר עוד ממה שמעולם לא היה בנמצא. הייתי קוראת לזה חטא ההיבריס שרוב הפייבוריטיות נדבקו ממנו השנה וחבל. בסופו של דבר, היא סיימה רגל אחת מחוץ לטופ 10 עם מקום 4 בשופטים ומקום 18 (!) בקהל. מאוכזבים? ברוכה הבאה למועדון של זואי משוויץ שנה שעברה.
בריטניה:
אתן למה שכתבתי קודם לעשות את שלו: "...קשקוש מוחלט שבוודאי יהיה מקושקש בתפאורה מיותרת גם בלייב, ברוח הקליפ הביזארי. פזמון צווחני שאני בספק רב אם יצליח להחזיק בלייב בלי לשבור כמה גביעים על הדרך. אם יסיים יותר ממקום 24 בגמר, תביאו לי את כל הכובעים לאכול, תודה.". נשארתי רעבה תודה לאל וסידורל. בשביל הופעה מחרידה כזו, שתמוה בעיני שהיא מאותו במאי של בנגרנגה, פשוט מבקשת ומתחננת ל- 0 נקודות מהקהל, בשנה השלישית ברציפות. אולי הגיע הזמן לשלוח שוב את סאם ריידר שפן חלל? fan fact: השופט היחיד שהעניק לבריטניה נקודה 1 הוא חבר להקת ציפרבלאט מאוקראינה.
אוסטריה:
עכשיו אנחנו אחרי האירוע של המדינה המארחת אז אפשר להגיד: איזה שיר מזומבל אמאלה מה לעזאזל שמעתי!!!!! איזו הקלה להוציא את זה, כמו לחכות שכל האורחים ילכו ואז לדפוק קקה של החיים. סתם, צחוק בצד - לא חושבת שמשהו מופתע מהמיקום הסופי של אוסטריה בגמר, אז כל מה שאפשר לאמר זה כבוד על 5 נקודות מהקהל :)
הזוכה של התחרות:
הזכייה של בולגריה הראתה לכולנו מי הבוס כאן. לא חובבות שמכתירות זוכות, לא חובבים שמנחסים ובטח שלא מהמרים. הבוס שהראה לנו מה זה הוא המציאות עצמה: הצבעות השופטים והקהל שגרמו למדינה לנצח בלנדסלייד. לראשונה מאז 2017, יש קונצנזוס ענק סביב שיר שאף אחד בכלל לא ציפה שיהיה סביבו. זה זמן להגיד שלמרות שהתייחסתי אליו כאן באיחור שבוע לפני החזרות, מי שמכיר אותי יודע שהוא נכנס לי לראש בקטע טוב מהשנייה הראשונה ששוחרר והכנסתי אותו לטופ 10 בדירוגת האישית שלי. כן, למרות הלייב השכונתי מהקדם. משהו בקצב המדבק הכמעט שבטי מטמטם ומדבק. להיט היסטרי שאהבתי לקרוא לו גילטי פלז'ר כי הוא לחלוטין לא הסגנון שהייתי מצפה מעצמי לשמוע. אם ציפיתי שהוא יקבל כזה סטייג'ינג מבריק ויקח את כל התחרות? ממש ממש לא. אף אחד לא ציפה לזה. ההברקה הזו הזכירה את מה שחווינו עם אלני פוריירה ב-2018 כשרק בשבוע החזרות התחילה לאיים בצורה ממשית על הזכייה של ישראל.
זה הדבר שאני הכי אוהבת בתחרות והייתה חסרה לי כל כך בשנים האחרונות: פלוט טוויסט. כל הדיבורים היו על פינלנד, עם לא פחות מ-40% סיכוי בהימורות לזכייה בתחרות. בשבוע האירוויזיון זכינו לפלוט טוויסט: ההופעה של אוסטרליה שסחפה את כל בועת החובבות וטרפה את הקלפים מחדש, הכתירו את הקנגורו כקמע האירוויזיון החדש וכבר התחילו לבדוק מי תארח את התחרות במקומה. בהימורות היא עלתה לאט לאט וכבר חשבנו שיהיה כאן מהפך ברגע האחרון, ואז - ליטרלי out of nowhere - טוויסט נוסף בעלילה: בולגריה מקום שלישי עם 8% סיכויי זכיה בלבד (השמועות אומרות שבעלה של דארה הימר עליה, מקווה שלא מהכסף בחשבון המשותף....). רובם של המהמרים עדיין העדיפו לשמור את כספם לזוכות הבטוחות יותר, בגלל המחשבה שיזכו ביותר קולות מהשופטים. אפשר להבין את קו המחשבה הזה... השיר של בולגריה הוא לא שיר טיפוסי שנועד להצבעות שופטים, בטח ובטח שלא עבור מדינה מזרח אירופאית. המחשבה הזו שליוותה אותנו במשך שנים ארוכות התפוצצה לנו בפרצוף בערב אחד: 204 נקודות מהשופטים, בפער ענק מאוסטרליה, מדינה עם זהות מערבית יותר. ממי קיבלה את מרבית הנקודות מהשופטים? ממדינות מערביות כמו דנמרק, אוסטרליה ובריטניה. בקהל, קיבלה 312 נקודות, כולל זכייה בדוז משאר העולם שהיה שמור עד כה לישראל. טירוף הבנגרנגה סחף יבשת שלמה ומעבר לה. מיליוני חובבים בפאנדום תופסים את ראשם ומנסים להבין איך דבר כזה קרה. מה התפספס? איך לא שמנו לב?
בעקבות הזכייה המפתיעה, שלל תיאוריות כבר התחילו לזרום, אז נכניס גם את התיאוריה שלי. מאז שמרטין גרין נכנס לפקח על התחרות, האירוויזיון מנסה לעבור מתיחת פנים ולעבור לאט ובהדרגתיות לדור הצעיר יותר. זה גל שכבר חווינו אותו בעבר בשנות ה-60 כשהצבעות השופטים הפכו מחשאיות לגלויות, בשנות ה-70 כשהאירוויזיון עבר לצבע וזכינו עם שיר דיסקו מקפיץ עם ריקודים ולרגע נשבר גם מחסום השפה, בשנות ה-90 עם הזכייה של דנה אינטרנשיונל כקול שלם לקהילת הלהט"ב ובו זמנית ביטול התזמורת החיה ומעבר לשירי פופ עדכניים יותר עם פלייבק. השנה, מרטין גרין החליט בצעד מבורך לשלב בצוות השיפוט מוזיקאים ואנשי תקשורת צעירים יותר, מדור ה-Z (או דור הווק אם תרצו) שינסו לתת אינפוט אחר מהשופטים המנוסים אך המקובעים יותר. מתוך סקרנות, נתקלתי בסרטון שפרסם נוי בן חיים, מגיש מוזיקה בכאן גימל, בן 21 בלבד, שהיה בצוות השיפוט הישראלי. בסרטון שפורסם אחרי הגמר הוא מפרט את הדירוג שלו שהשפיע בסוף על מתן הניקוד של ישראל למדינות השונות. הטופ 10 שלו מורכב מרומניה (בצוות השיפוט לפני כמה שנים חשבו שלהקת רוק כמו מנסקין לא תתפוס), אלבניה, יוון ובולגריה שהייתה במקום השני שלו. אני בטוחה שכמו במקרה הזה, היו מקרים דומים בצוותי השיפוט של המדינות השונות בהן הדור הצעיר יותר עזר לקבוע את הטון ולגרום לבולגריה לקבל יותר נקודות מהצפוי.
הדוגמא הזו היא חלק משמעותי ממטרת העל שהיא להפוך את האירוויזיון לחיה שיכולה לשרוד בטבע לאורך זמן. שירים בסגנון של פינלנד ואוסטרליה הם אמנם טובים ואפקטיביים, אבל נחשבו בעיני הרוב כנחלת העבר. מעין סוג של "קלישאה אירוויזיונית" שמדברים עליה בסרט פייר סאגה. המוזיקה מחוץ לאירוויזיון, לעומת זאת, כבר התקדמה ממזמן מאז "אופוריה". לכן, יש פער גדול בין הווינר וייבס שחובבים מרגישים, לעומת הווינס וייבס שקיימים במציאות. הווינר וייב לא חייב להגיע עם הופעה מתוקתקת כמו זו של דנמרק, או כינור שמנוגן בלייב, או רמפה מוגבהת מעל פסנתר ברגע השיא של הנאמבר. שימו לב שבהופעה של בולגריה אין אף פריים בבמה שאפשר לעצור ולהגיד "זה ווינר". להיפך, עצם הפשטות המלודית של השיר עם הסטייג'ינג הנכון והמדויק לו, הוא מה שהפך את בולגריה לזוכה המובהקת של התחרות בלי שאפילו נרגיש.
לפעמים, כל מה שצריך זה שיר פופ טוב שיש לו זכות קיום מחוץ לתחרות. לצערי לא יכולתי להגיד את אותו הדבר על הפייבוריטיות וככה גם לא נון-חובבים שהיו סביבי. גם לשיר שלנו, אגב, יש זכות קיום מחוץ לתחרות - מה שלא הייתי יכולה להגיד על הבלדות המלאכותיות מהשנתיים האחרונות שנכתבו במיוחד לאירוויזיון.
תפניות נוספות בעלילה:
שבדיה בשפל מדרגה:
פלישיה עם My System זכתה לתואר המדורגת השבדית הנמוכה ביותר בגמר, מקום 20. בכך, שבדיה סוג של משחזרת את הפיאסקו מ-2010 בו היא אפילו לא עלתה לגמר. אגב, גם השנה שבדיה הייתה בסיכון של אי העפלה לגמר אם רק הקהל היה מצביע לה בחצי. מאז שחזרה לארצה, ספגה ביקורות ואף קללות מהאנשים שהיו כל כך מקובעים עליה מלכתחילה במלודיפסטיבלן. צר לי עליה, אבל פחות צר לי על השבדים שבמלודי היו להם שירים פי אלף יותר טובים ומשום מה בחרו לקדם רק אותה. מקווה שילמדו מזה לקח בשנה הבאה.
פולין חביבת השופטים:
הנה משפט שלעולם לא חשבתם להוציא מהפה. פולין, המדינה שמסונדלת בהצבעות השופטים ולתמיכה גורפת מהקהל, חוותה מהפך כאילו נכנסה ל-Upside down בדברים מוזרים. כ-130 נקודות מהשופטים, לעומת 17 נקודות בלבד מהקהל. אפשר להגיד שיש כאן חוסר צדק? כי שירים כמו ב-2022 ו-2016 היו מגובשים וזכירים הרבה יותר מזה של השנה. לאוכמן מ-2022 היה קול מעולה והוא ביצע את השיר מדהים באותה מידה כמו אליסיה, ובכל זאת סונדל ע"י השופטים באותה תקופה. כנראה שלעולם לא נדע מה הניע את השופטים להצביע בהמוניהם דווקא לשיר הזה.
דנמרק שוברת שיא:
המדינה הסקנדינבית הכי לוזרית בשנים האחרונות (כן, יותר מאיסלנד גיחי גיחי), עשתה רידמפשן מטורף עם השיר הכי קומפטטיבי ששלחה מאז 2018. מקום שני בשופטים (בתיקו עם אוסטרליה) שגרם לה לסיים במקום 7 בגמר, השיג שיא שנשבר מאז 2013. הצבעת הקהל, לעומת זאת, הייתה מאכזבת אך מובנת בגלל החבלה הנוראית של דיקטטור השיבוצות לשים את סורן כשיר פותח וגם באמת של החיים, כנראה שהפרובוקטיביות בכל זאת הפריעה לקהל השמרן יותר וסורן הגיע למקום פחות טוב בחצי גמר. בכל מקרה, אני מקווה שזה רק יעודד אותה לשלוח שיר אפילו טוב יותר בשנה הבאה.
פינלנד עושה איטליה 2017:
ב-2017 חזינו באותו מקרה שבו איטליה הובילה בהימורות לאורך זמן וכולם היו בטוחים שתזכה באירוויזיון. בפועל, הגיע סלבדוש מפורטוגל וטרף את כל הקלפים. גם בשנה ההיא ירדה מגדולתה מדינה שכבר זכתה בעבר באירוויזיון לטובת מדינה שזו הזכייה הראשונה שלה. למרות שמהתחלה חשבתי שמדובר בשיר אוברייטד, אני לא שמחה לאיד על ההתרסקות הזו. רובנו, כולל אני, הימרנו עליה כזוכה. אני ספציפית, הימרתי עליה כברירת מחדל, כמו ביביסטית שמשכנעת את עצמה שאין משהו ראוי יותר רק שבמקרה של האירוויזיון, עדיין הייתי מקבלת את הזכייה של פינלנד כי בסך הכל זו מדינה חביבה ששולחת שירים מעולים. כולי תקווה שזה לא ימנע ממנה לשלוח עוד שיר טוב בשנה הבאה ולהרים קדם מצוין כמו שידעה לעשות בשנים האחרונות.
הקאמבק הגדול של רומניה:
בפעם האחרונה שהגיעה למקום ה-3 בגמר הייתה ב-2010. לקח לה בסך הכל 16 שנים קשות של שחיתויות, מאבקים ופרישות, כדי לעשות את הקאמבק המטורף בתולדותיה. המקרה של רומניה, כמו בולגריה, מוכיח שכשרוצים אז יכולים. לבחור את הנאמבר הנכון, השיר המדויק, המבצעים המוכשרים והבימוי היצירתי. מדינות מזרח אירופה עכשיו יודעות איך לשחק. החצי הרומני שלי מעולם לא היה שמח יותר. אגב, לגבי הבימוי, ממליצה לכם לראות ביוטיוב את מי שהיה שותף לבמה של רומניה השנה' Jan Bors. הוא בחור סופר מוכשר ומקצועי שלקח חלק במשלחות של כמה מדינות מזרח אירופאיות. הוא מפרט מה עומד מאחורי הרעיון לבמה של רומניה ואיך זה נעשה - שיעורי בית לנו.
ישראל בתוצאות הניקודת:
בשנה השנייה ברציפות, העוכרות ברשת עדיין לא נרגעות מהעובדה שאנחנו במסך המפוצל הסופי מול בולגריה ונשמעו קריאות בוז רמות גם מהאולם. אני לא מתרגשת מתגובות פבלוביות כאלו. כן עצוב לי שהפכנו שעיר לעזאזל לא משנה מה נעשה, כמו רוסיה, אבל זה בסך הכל מראה ומחזק עד כמה הטענות המטורללות על "קניית הצבעות" לא קשורות למציאות. לחזור על אותה מנטרה, כשהגענו רק למקום השלישי בהצבעת הקהל, היא שטיפת מוח בחסות המדינות שפרשו השנה, בראשותן ספרד. הפעם, הסיבה שהגענו למקום השני כלל לא נובעת מהטלווט, אלא מריבוי הצבעות השופטים. מאחר ואני לא מצפה מעוכרות להסבר הגיוני כי הן אלו שדרשו חיזוק של השופטים מלכתחילה (הרי שנה שעברה הם "הצילו את האירוויזיון"), ניקח מקרה תיאורטי כדי לחזק את הטענה שלי: נגיד קיבלנו את אותו מספר נקודות מהשופטים משנה שעברה, כלומר 60 נקודות בלבד. אם נשקלל אותו עם מספר הנקודות בטלווט של השנה, כלומר 220 נקודות: 220+60=280 נקודות סך הכל. מספר הנקודות המשוקלל הזה היה מציב את ישראל במקום ה-6 בלבד בגמר. השנה, קיבלנו 123 נקודות מהשופטים, פי 2 משנה שעברה, מה שמקפיץ את השקלול הסופי ל-343 נקודות. כמה נקודות בשקלול קיבלה בולגריה סה"כ? 516. פער שובר שיא בין 2 המקומות. האם כך נראית הצבעה מאורגנת לישראל? רוצים עוד יותר לחזק את הטענה שלא הייתה הטיה? תראו בבקשה את מגמת הירידה בכמות הנקודות הקהל: 297 נקודות בשנה שעברה, לעומת 220 נקודות השנה. אפשר להגיד שגם ההגבלה של מספר ההצבעות למכשיר שיחקה תפקיד כאן, אבל השאלה עד כמה והאם באמת אפשר להוכיח שיש קשר? כנראה שצריך תחקיר סופר מעמיק בשביל להבין. כך או כך, כל נושא מימון הקמפיינים הממומנים להצבעות היה מנופח מלכתחילה ועצם העובדה שעוכרות עדיין משתמשות בזה גם השנה מעיד רק על אנטישמיות של פעם, כשציירו קריקטורה של יהודי עם אף גדול מחבק גלובוס.
עכשיו, כשניקינו את השטות הזו, ניגש למי נתן למי. המדינה שנתנה לנו הכי הרבה נקודות השנה היא מולדובה ואלבניה כשכל אחת העניקה לנו 18 נקודות בשופטים וקהל ביחד. צרפת, כצפוי, גם העניקה לנו מספר גבוה של נקודות (למרות שאני מקווה שזה לא יעודד לשלוח שוב פעם שיר בצרפתית שנה הבאה...). בגזרת השופטים - כאמור, נרשמה הפתעה יפה בכמות הנקודות כשהשיא היה פולין, שצוות השופטים העניק לנו דוז פואה ותפס את כולנו לא מוכנים לאירוע, במיוחד אחרי איפוס בוטה בשנתיים האחרונות. בפעם האחרונה שפולין דיזזה אותנו הייתה בדיוק לפני 3 שנים. כל הדברים האלו כל כך מחזקים את שנת 2026 כשנה השפויה והנורמלית ביותר. מבחינת הניקוד מהקהל, דוזים מכובדים ומרשימים ביותר מהחשודים המיידיים אזרבייג'ן (יש חשק לעסקת נשק), גרמניה וצרפת, אבל גם ממדינות אחרות כמו פורטוגל ופינלנד. בפעם הראשונה מאז נוסדה שיטת הצבעת "שאר העולם": לא קיבלנו 12 נקודות (רק 6, שזה יפה וסביר). בגזרת המדינות שחזרו בענק: המצטיינת היא מולדובה כאמור. אחריה, רומניה ובולגריה שהעניקו בניקוד המשוקלל 12 נקודות כל אחת. בכל מקרה, מכולן קיבלנו ניקוד בשופטים וגם בקהל. כיף לראות שהן חזרו ואמן שנמשיך איתם גם לשנה הבאה.
ולמי הענקנו נקודות בתמורה? למי שבמשך כמה חודשים פמפמו לנו בתקשורת הישראלית שהם מלכים ציוניים כמובן. מספר הנקודות הגדול ביותר ניתן לאוסטרליה עם דוז מהשופטים ו-10 נקודות בקהל. במקום השני בולגריה עם דוז מהקהל ו-8 נקודות מהשופטים. במקום השלישי, סורן מלך ציוני מדנמרק. בניגוד למה שחשבנו, איטליה לא קיבלה מאתנו הרבה נקודות, אבל כן שמור לה חסד עם 3 נקודות מהשופטים ו-7 מהקהל בלבד. גם אנחנו הענקנו נקודות בשופטים ובקהל למדינות החוזרות: בולגריה במקום הראשון, מולדובה במקום השני ורומניה במקום השלישי עם 4 נקודות מהשופטים (לא אופייני בכלל בתור צוות שיפוט שב-2021 איפס את איטליה בגלל שלשיטתו זה "רוק מיושן").
בימים רגילים, הייתי שמחה על הניקודת הגדולה למחס"ן בראשותי, אבל אי אפשר להתעלם מהמכנה המשותף הברור: כל מה שהתקשורת הישראלית מוציאה על נציגים נתפס כאמת לאמיתה ומשפיע ישירות על הצבעת הקהל. דוגמא בולטת היא איפוס הנקודות לפינלנד. עוד משנה שעברה אני חוזרת ואומרת שכל הפצת הרעל או הפייק כלפי נציגים אחרים בתחרות הוא משחק לא ספורטיבי שלנו ועיתונאים כאן לא מבינים את גודל האחריות בכל מה שהם בוחרים לייצר בשביל טראפיק וכסף. זה מה שהורס את התחרות באותה מידה כמו המדינות שפרשו השנה. תגידו תודה שהיה לנו נציג כזה חם ולבבי כמו נועם בתן שהרשה לעצמו להסתובב עם נציגים אחרים ולגלות שהשד לא כזה נורא: סטושי בא לפרגן, לינדה חיבקה אותו ממושכות, אליסיה מפולין באה להרים. כל זה בלי כותרות קליקבייט מפונפנות - החיים עצמם.. בסך הכל רואים בדיוק מי הצביע משיקול פוליטי ומי הצביע משיקול מקצועי, במיוחד במצב בו השופטים העניקו לפינלנד 7 נקודות. אם האירוויזיון היה מתקיים רק מהצבעות קהל, פינלנד הייתה מסיימת אפילו נמוך יותר. חומר למחשבה למי שחושב שצריך לבטל את השופטים.
יחסנו לאן:
בשנה הבאה נזכה לראות אירוויזיון זול כמו שייחלתי כבר כמה שנים טובות ואני מייחלת שהקאמבק המדהים של המדינות החוזרות יעודד מדינות נוספות שפרשו לחזור לאירוויזיון. כל העיניים נשואות להונגריה, שהשנה הפילה את משטר אורבן ובדרך להפוך למעוז קצת פחות שמרני. עוד מעניין לראות האם ה-EBU יצליח הפעם להזמין מדינות שהשמועות אמרו שיצטרפו כמו קנדה וקזחסטן (למרות שעם האירוויזיון באסיה, קזחסטן כרגע יורדת מהפרק). בכל מקרה, אני מקווה שכולנו מבינים שאירוויזיון זול וסכנת פרישה של מדינות נוספות כמו בלגיה, שהשרביט השנה עובר לצד הפלמי העוכר, יובילו את ה-EBU לחשוב אפילו יותר יצירתי איך אפשר לשמור על מימון האירוויזיון בלי לגרום לבולגריה לפשוט רגל. עד אז - מאחלת בהצלחה לכל המשתתפים בשנה הבאה!







תגובות