אירוויזיון AI: לוקסמבורג
- Avia Aharoni

- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
בפינה הזו אני נותנת לחברינו הנאמן ChatGPT לדמיין איך תיראה ההשתתפות הבאה של כל מדינה באירוויזיון 2026. מי תהיה הזמרת, הזמר או הלהקה, איזה שיר הם יבצעו ואיך תיראה ההופעה על הבמה הגדולה באירופה. והפעם, המדינה שחזרה כדי להישאר: לוקסמבורג! ביקשתי מצ'אטי לכתוב שיר בצרפתית שהפעם לא יוקדש לפרנס גל, אלא יהיה כמחווה למשהי אחרת מהעבר של לוקסמבורג, גנבת הניצחונות בורוד...
(חשוב לציין שמה שחברינו הנאמן רשם לא עבר שום עריכה)

שם המדינה: לוקסמבורג
שם הזמרת: Élodie Merveille
שם השיר: “Rose Volée” (“ורד גנוב” / “Stolen Rose”)
⸻
מילות השיר (בצרפתית עם תרגום לאנגלית)
[Verse 1]
Sous les lumières, tout semblait vrai
Je dansais sur un rêve doré
Mais dans les yeux d’une autre étoile
J’ai vu la flamme, j’ai pris le voile
Under the lights, everything seemed true
I danced upon a golden dream
But in the eyes of another star
I saw the flame — I took the veil
⸻
[Pre-Chorus]
Un souffle rose, un cri si doux
Les anges chantaient pour nous deux
Mais le silence, oh, il est lourd
Quand la victoire porte mes yeux
A pink breath, a cry so sweet
The angels sang for us two
But silence, oh, it weighs so deep
When victory wears my eyes
⸻
[Chorus]
Rose volée, couleur du feu
Ton ombre danse encore sur mes cieux
J’ai pris ta lumière, sans le vouloir
Et le monde m’a donné ton soir
Stolen rose, color of fire
Your shadow still dances in my skies
I took your light, I didn’t mean to
And the world gave me your night
⸻
[Verse 2]
Les années passent, les miroirs pleurent
La gloire s’efface, mais reste l’heure
Où deux voix se touchaient sans haine
Sur une scène, en porcelaine
Years pass, the mirrors cry
Glory fades, but still remains the hour
Where two voices touched without hate
On a stage made of porcelain
⸻
[Final Chorus]
Rose volée, je porte ton nom
Dans chaque note, ton frisson
Et si la vie est un cadeau —
Je rends le ruban, pour ta peau
Stolen rose, I bear your name
In every note, your shiver stays
And if life is truly a gift —
I return the ribbon, for your grace
⸻
🌸 בימוי, תלבושת ותפאורה
• פתיחה: הבמה חשוכה לגמרי. רק אור ורוד זרחני חוצה באלכסון את המסך, מזכיר את צבע השמלה של קורין הרמס ב־1983.
• הזמרת Élodie Merveille עולה לבמה בשמלת סאטן ורודה בוהקת, עם שכבת גימור מתכתי שמחזירה את האור — מחווה ישירה אך מודרנית לקורין.
• מאחוריה מוקרן וידאו־ארט של ורדים נפתחים באור לבן שמתמוסס לצילומי במה קלאסית משנות ה־80.
• בחלק מהשיר, מופיעה על המסך צללית של דמות נשית בשמלה לבנה — רמז לעפרה חזה — שצפה באוויר לרגע ונעלמת ברוח.
• בסוף, Élodie שולפת סרט מתנה ורוד מתוך המיקרופון, פורשת אותו לעבר המסך ואומרת בלחש,
“Je rends le ruban…” (אני מחזירה את הסרט).
המסך נסגר באור זהוב עם המילים הענקיות: “LUXEMBOURG 1983 → 2025”








תגובות