בבקשה אל תזמין את עצמך: מונס
- Avia Aharoni

- 9 בספט׳
- זמן קריאה 5 דקות
מעשה באדם שיש לו הכל: ניצחון באירוויזיון, אישה יפה, ילדים חמודים, בית מהמם. עד שערב אחד, במרץ 2025, כל הבועה התנפצה לו בפרצוף. כמו הסקרנים באיילון שעוצרים לרגע לראות את נזקי התאונה בנתיב הסמוך וצקצקו בלב עם איזה "חבל" קטן, זה מה שקיבלנו ממונס בשנה האחרונה. רק שה"חבל" הפך להיות "מזל". מזל שהוא לא ייצג שוב את שבדיה באירוויזיון. התחושה הזו היא בדיוק מה שהיום נדבר עליו: בבקשה אל תזמין את עצמך שוב. הפעם על המוקד - מונס סלמרלוב

לפני שנתחיל בעובדות היבשות, הנה משחק אסוציאציות קטן שלי: מי זה מונס? מה הוא מסמל? בשבילי, הוא זורק אותי ישר לתיכון. אני הולכת במסדרונות לכיתה הבאה ותמיד רואה אותו שם - הילד הכי חתיך בשכבה, מושא הערצה של בנות ובנים, גם של ה-"מה מוצאים בו בכלל" וגם אלו שהסיכויים לצאת איתו שווים לסיכוי של מונטנגרו לזכות באירוויזיון. מונס הוא תמונה של הגבר האידיאלי: חתיך-מוכשר-מקסים. השילוש הקדוש. אבל יש עוד תנאי לגבר האידיאלי שנשאר בגדר פנטזיה בלבד: הוא קשה להשגה.
מבלי להסגיר את הגיל, כשמונס זכה באירוויזיון כבר הייתי הרבה אחרי התיכון, אבל השיר, ההופעה והביצוע הכריזמטי ישר זרקו אותי אחורה: חתיך - נראה טוב אין ספק. מוכשר - יודע לשיר ולהופיע, מקסים - שיר על תקווה ובטחון עצמי לילדים ובני נוער שחווים בריונות או סתם לא מקובלים. כולם ידעו באותה שנה שמדובר ב-Winner material והקונצנזוס סביב מונס היה אחיד וחזק. הוא זה שהביא לזכייה נוספת של שבדיה וקירב אותה צעד אחד קדימה להשוואת הניצחונות שתהיה לה עם אירלנד. השיר Heros היה שיר מעולה, בגיבוי הופעה יצירתית ומהממת. על זה - מגיע לו המון קרדיט, גם אם לכאורה הוא אמור להתחלק עם יוצר Lovers on the sun ממנו פילח כמה השראות.
הזכייה ב-2015 הפכה את מונס לאורח מבוקש באירועים שהם מעבר למוזיקה בלבד. באותה השנה הוא הגיע לביקור בישראל לרגל השקת קטלוג חדש של איקאה, הופעה אקוסטית ומפגש עם מעריצים. רעיון שכזה נשמע כל כך מופרך ורחוק היום, אבל בעבר אמני אירוויזיון אשכרה הגיעו לארץ בלי לחשוש מה פרו-אבטיחים יגידו עליהם באינטרנט! בכל מקרה, זו הייתה יוזמה מבורכת להביא חתיך-מוכשר-מקסים לארץ הקודש כדי למשוך עוד פנטזיונרים לרשימה. ב-2019, הגיע שוב לאירוויזיון בתל אביב, הפעם כהופעת אורח באינטרבל לצד מאוסים יותר ומאוסים פחות (אשאיר לכם לפרשנות מי זה מי):
זה הזמן עכשיו לדמיין סצנה גנרית מסרט שבה אדם עולה לגדולה ויש שוטים מתחלפים של כותרות מהללות בעיתונים, פגישות עם מעריצים, צווחות של מעריצות, יציאה מפוארת ממטוס פרטי, you name it - והנה הגענו לשנת 2025. הטוויסט בעלילה שטלטל את כל הקלפים. מונס החליט שדי לו לקדם פינת אוכל HÄGERNÄS, לשיר קאברים ולהתארח לעוד חצי דקה בסלון שלנו. הכל התחיל ב-2023 כשמונס ישב על ספת ÄPPLARYD וצפה בלורין עושה את זה שוב - מייצגת את שבדיה וזוכה בכל האירוויזיון. "אם היא יכולה, למה אני לא?" שאל את עצמו, בעודו מתקשר למנהל האישי שמיד יעיר את מפיקי המלודיפסטיבלן. זה לקח רק שנתיים עד שההחלטה הזו התגבשה עם ההכרזה: מונס חוזר לאירוויזיון.
התגובות היו מיידיות: שבדיה נשלחה ישירות למקום ראשון בהימורות, כל הכסף על זכיית מונס זרם בתחושת אדרנלין ממכרת, זיו הכין על המדף גרפיקת זכייה לפרסום בפיפיבלוגס וכבר חשבו על העיר המארחת הבאה בשבדיה שאינה מאלמו. כל זה עוד לפני שאפילו יצא השיר - אותו שמרו לסבב האחרון של המלודיפסטיבלן כמובן. כפי שנאמר מיהב החמודה מהחיים הסודיים של בני ה-4: יש כאן ילדים קצת מזגימים. עם כל תחושת ההתנשאות, חייבת להודות שגם אצלי התעוררה התחושה שמונס יוציא עוד שיר טוב שיש סביבו קונצנזוס. הציפייה של התיכוניסטית שבי לבחור החתיך-מוכשר-מקסים עלתה ממעמקי הארכיון. הוא הרי בחור שלא יתפשר על שום דבר בינוני, כי כזה הוא - קשה להשגה, לא? עם המחשבה הזו - זה השיר שיצא:
אני זוכרת בבירור את התחושה הזאת. אחרי הפעם הראשונה ששמעתי את כל 3 הדקות האלו הרמתי חתיכת גבה ופיהקתי לסירוגין. זה אותו מונס מהתיכון. הוא לא השתנה ולא התפתח. תחושת הנוסטלגיה המתוקה שחשבתי שתהיה לי ברגעים כאלו לא הגיעה. הרגשתי פתאום שהוא מאד קל להשגה כי שום דבר לא השתנה בו. לא הצלחתי להבין למה עדיין מהללים משהו שלא באמת חידש כלום? כי זה מונס? מילא זה היה ג'וני לוגן, שהוא כבר די מבוגר והיה בתקופה אחרת. אבל מונס עוד צעיר, יש לו המון מקום להתפתח ולגדול והוא בחר לשחזר מילה במילה את מה שהביא לו ניצחון בפעם הקודמת. זה לא מרשים אותי. המלודיה הייתה צפויה, לא מתפתחת, עוד אלמנטים מוזיקליים שנשמעו ספק השראה ספק פלגיאת, המילים בנאליות. פעם זה היה ילד שרק רצה לקבל ביטחון עצמי? היום זה ילד שרוצה לחולל מהפכה. מילים שהן במרחק שנות אור מהקרבה הרגשית של 2015. ההופעה יעני מנסה להרשים אבל לא באמת אומרת משהו. התחושה הכללית היא בעיקר של עייפות. עייפות מהחומר, מהחֲתִיכוּת והקסם התחיל להתפוגג...
באותו סבב בדיוק בו יצא לראשונה השיר של מונס, יצא גם שיר אחר שגלש בהתחלה מתחת לרדאר: שיר קטן על רחצה בסאונה משלושה בחורים שנראו כמו החננות של השכבה, אלו שבמקום לשבת ולפנטז על החתיך כל היום חרשו למבחן הבא בהיסטוריה. פתאום נזכרתי שבמקביל לפנטזיות, הייתי גם חננה. משהו השתנה פתאום: החננה הגאה שבי פתאום נשאבה יותר לחננות הגאים של המלודיפסטיבלן. החתיך כבר לא הרשים אותי כמו פעם. הפנטזיה שפעם הייתה עליו הפכה להיות פנטזיה שמשהו ינצח אותו. סוג של "נקמתו של חנון" אם ניצמד שוב פעם לסטריאוטיפים. על האירוע המרגש עד לטוויסט המפתיע אפשר לקרוא בהרחבה כאן. בשורה התחתונה: מונס הפסיד בענק לטובת שלישיית Kaj שזכו במלודי בקהל ובאופן מפתיע, קיבלו תמיכה מהשופטים.
נחזור לשילוש הקדוש חתיך-מוכשר-מקסים ונדמיין את הסצנה ההיא מ-Mean girls שבה ג'ניס איאן עומדת ליד לוח ובטוש מחיק גדול מוחקת לאט לאט את כל התכונות שהפכו את רג'ינה ג'ורג' למקובלת. מוכשר? מסתבר שמונס הוא לא היחיד שמוכשר כפי שכולם ציפו. המלודי השנה היה יכול להיות הדבר הכי מכור בעולם, כמו כל תכנית ריאליטי בערך, אבל הקהל חשב שיש מוכשרים יותר. מקסים? וואו זה נמחק בענק. מיד אחרי ההפסד הצורם השמועות התחילו לרוץ: הוא מסתובב בגרין רום כועס ועצבני, מוציא אמירות פאסיב-אגרסיב לעיתונאים על הזכייה של Kaj, לא מאמין שזה קורה לו. ואז הגיעה עוד פרשה כואבת - הגירושים מאשתו, שפתחה עליו באינסטוש באופן שלא השאיר מקום לפרשנות: על ההתמכרויות שלו לסמים, על ההתעללות הפיזית והרגשית, הניצול וכו'. הדבר היחיד שעוד נשאר על הלוח ללא סימן מחיקה הוא - חתיך. מעניין מה יהיה הלאה. האם מרוב מרמור יאכל בבולמוס חטיף שוקולד שוויצרי שקיבל עליהם המלצה שיאיצו את חילוף החומרים אבל בפועל נועדו לעזור לילדים רזים לעלות במסה ולכן הוא לא מבין למה בכל פעם הוא עולה במשקל? ואז ירוץ לכתוב Burn Book על כל המתמודדים של המלודיפסטיבלן?
הרבה מהפכות עברו על מונס בחיים האישיים, אבל במוזיקה, לצערי הרב, הוא תמיד היה ונשאר אותו דבר. זאת הסיבה העיקרית שהוא לא מצליח לעלות את הרף מאז אותו ניצחון ב-2015. אין טעם שיזמין את עצמו לאירוויזיון אם הוא לא מסוגל לחדש ולהתעלות מעבר למה שכולנו מכירים. אפשר להתארח מדי פעם ולעלות זיכרונות מהתיכון בזמן הבישולים בסדרת מטבחי KNOXHULT (נשבעת שהייתי צריכה לקבל מהם כסף על הפרסום הזה..). אבל מה שחשוב הוא - שישקם את עצמו. לא מתפקידי להיכנס לנבכי הנפש של החתיך להבין עם מה הוא מתמודד, בשביל זה יש טיפול, רצוי טיפול במגלומניה. ההפסד היה בשבילו אגרוף לפנים, אבל גם הזדמנות לשבת רגע, לתת לענווה להיכנס הבייתה ולהסתכל על עצמו במראת FÄRGEK החד.. טוב אני אפסיק כאן זה לא יסתיים לעולם.








תגובות