ההצבעה באירוויזיון - כשלי השיטה והצעות לייעול

שיטת ההצבעה בתחרות האירוויזיון עברה גלגולים רבים לאורך השנים, זאת במטרה להפוך את ההצבעה למותחת יותר ומתאימה יותר לרוח התקופה ולטכנולוגיה המתפתחת (מעבר משופטים בלבד להצבעה משולבת שופטים וקהל).

בתקופה האחרונה עלו טענות רבות לגבי השיטה הנוכחית, אז בכתבה הבאה אסקור את דעתי על השיטה, היתרונות והחסרונות, ואיך לדעתי ניתן לשפר אותה.

ראשית בואו נבין איך השיטה עובדת - כל מדינה מחלקת 2 סטים של קולות (12 נקודות, 10 נקודות, 8 עד 1 נקודות) - סט אחד מהצבעת הקהל וסט נוסף שנקבע ע"י פנאל שופטים, סה"כ 116 נקודות (58 נקודות קהל + 58 נקודות שופטים). זאת אומרת שלקהל בבית ולצוות השיפוט קיים על הנייר כוח זהה (האמת לקהל יש יתרון קל, בגלל הצבעת Rest of the world שכוללת קהל בלבד).

לכאורה היינו מצפים לראות את אותן תוצאות בין השופטים לקהל (או הבדלים קלים ביניהם) - הרי גם הקהל וגם השופטים שומעים את אותם שירים בדיוק (חלקכם יגיד שהשופטים מנקדים את החזרה הגנרלית מערב לפני ואילו הקהל מנקד את האירוע החי - נכון, אך לרוב ההבדלים בין הביצועים בין שני הערבים זניח), אך כפי שכולנו יודעים כל קשר בין הצבעת הקהל להצבעת השופטים הוא מקרי בהחלט ברוב המקרים.

בכל אחד משני מרכיבי הניקוד יש יתרונות וחסרונות:

ניקוד שופטים

יתרונות -

1. צוות מקצועי - צוותי השופטים מורכבים מאנשי תעשיית המוזיקה, חברי הצוות הם בעלי כשרון/ידע מוזיקלי והם אמורים לזהות איזה שירים בעלי פוטנציאל מוזיקלי להצלחה.

2. פחות מוטים להצבעות שכנים - צוותי השיפוט פחות נוטים להצבעות גושיות / הצבעות שכנים מאשר הקהל (למרות שגם שם יש מקרים כאלו).

3. 
   

חסרונות -

1. יכולת להצביע נגד שיר - בניגוד לקהל שיכול רק להצביע בעד שיר או שירים שהוא שאוהב, השופטים יכולים באופן עקיף להצביע נגד שיר ע"י דירוג השיר במקום נמוך. כל חבר מצוות השיפוט נדרש לדרג את כלל השירים מ-1 (הטוב ביותר) ועד 25 או 26 (הגרוע ביותר). התוצאה הסופית היא על בסיס ממוצע משוקלל של הצבעות כלל השופטים.

   דירוג שיר במקומות האחרונים בדירוג של שופט מסוים (נניח 20 ומטה) פוגע בסיכוי השיר לסיים בטופ 10 של צוות השיפוט, לעומת דירוג שיר במקומות גבוהים יותר בדירוג של אותו שופט גם אם לא בטופ 10 האישי שלו (למשל דירוג במקום 11 או 12).

2. הצבעה לא אנונימית - לאחר התחרות מפורסמים שמות חברי הצוות בכל מדינה, למרות שהחל מ-2021 אנחנו לא יודעים מה כל שופט הצביע (בפרסום התוצאות הם מצוינים כשופט א', שופט ב' וכן הלאה).

   עצם פרסום שמותיהם יכול לגרום לשופט לשנות את הצבעתו מחשש לתגובת נגד אפשרית (למשל לא להצביע למדינה שמדינתו בסכסוך איתה או לא להצביע נגיד לישראל מחשש לתגובות פרו-פלסטיניות).

3. מיעוט מצביעים - כל שופט מחזיק בכוח של 10% מסך הצבעת המדינה, מדובר בכוח לא פרופורציונאלי, הצבעה של אדם אחד שוות ערך להצבעת מאות (ואולי אפילו אלפי) צופים בבית.

ניקוד קהל

יתרונות -

1. מעורבות קהל - הקהל בבית לא רק נהנה מהתחרות ומהשירים, הוא גם יכול להשפיע על התוצאה. יצירה של מעורבות קהל מגבירה על העניין אצל הקהל ואת מחזקת את הקשר והשייכות שלו לתחרות.

2. הצבעה אנונימית - בהצבעת הקהל אנו לא יודעים מי הצביע או לאיזה מדינות הצביע וכמה פעמים לכל מדינה, הדבר עוזר לקבל הצבעה שמשקפת את הרצון האמיתי של המצביע מבלי חשש להתנכלויות.

3. ריבוי מצביעים - מישהו אמר פעם ש-"מיליארד סינים לא טועים" אז כנראה שמיליארד אירופאים לא טועים, ריבוי מצביעים מונע שינוי חד של תוצאות כתוצאה מהצבעה של אדם יחיד.

חסרונות -

1. הצבעת שכנים - בשנים שבהם ההצבעה הייתה 100% קהל ראינו נטייה להצבעות גושיות או להצבעות בין מדינות שכנות, דבר שפוגע במדינות קטנות יחסית או ללא קשרים. התופעה קיימת גם היום אך מאוזנת על ידי הצבעת השופטים.

לסיכום,

לכל אחת משיטות ההצבעה האלו יש כאמור יתרונות וחסרונות, אך לעניות דעתי ההחלטה הסופית/עיקר הכוח צריך להיות בידי הקהל.

אני ממליץ להישאר עם שיטה מעורבת של קהל ושופטים בכפוף למספר שינויים עיקריים:

1. הגדלת מספר השופטים בכל מדינה מ-5 שופטים ל-10 שופטים, על מנת להקטין את מידת ההשפעה של הצבעת שופט אחד על ממוצע ההצבעות.

2. שינוי יחס חלוקת הנקודות בין הקהל לשופטים - השופטים יתנו ניקוד רק לטופ 3 שלהם (12 נקודות, 10 נקודות, 8 נקודות) - במקרה כזה כל מדינה ניתן 30 נקודות שופטים ו-58 קהל (במקרה זה נוצרת חלוקה של כשליש ניקוד שופטים ושני שלישים ניקוד קהל).

3. בנוסף, על מנת להגדיל את השקיפות של הצבעות הקהל אני בעד שה-EBU יפרסם את כמות המצביעים/כמות ההצבעות שהתקבלו מכל מדינה.