היומן הסודי של מרטין אוסטרדל - קדם אירוויזיון 1992

היום בפינתו ננסה למצוא מזור לעונת המלפפונים של האירוויזיון.

אז כמו כל חובב אירוויזיון (לא)-שפוי בדעתו החלטתי לאחרונה להפיג את השעמום ע"י צפייה בקדם אירוויזיון 1992 ולנתח אותו.

אז קצת רקע כללי לפני שמתחילים:

קדם 1992 נערך ב-28.3.1992 בירושלים, בקדם השתתפו 12 שירים שנבחרו ע"י וועדה מתוך כ-500 שירים שהוגשו, התחרות ערכה כמעט 3 שעות (למי ששואל את עצמו איך אפשר למרוח 12 שירים על פני 3 שעות מוזמן לצפות במשדר ולראות את כמות מריחת הזמן הלא-שפויה).

אזהרה - הצפייה על אחריותכם בלבד, כמו כן הלינק היחיד למשדר המלא שקיים ביוטיוב הוא באיכות צפייה ירודה.

הערה לטובת הבנת המשדר לאמיצים שהחליטו לצפות במשדר, במשדר יש הרבה התייחסות לבחירות ה"קרובות" - המשדר נערך בעת תקופת בחירות לכנסת ה-13 שהתקיימו ב-23.6.1992.

נתחיל בדעתי על ההפקה:

המנחים - לא מורגש כמעט כלל במשדר, למעשה הם מופיעים לראשונה רק באמצע הקדם (לאחר סיום הופעת כלל השירים) לטובת הנחיית החלק האומנותי ואיסוף הניקוד מנקודות השיפוט השונות.

הבמה - במה פשוטה ומינימליסטית - בקצה האחורי של הבמה מדרגות שנמתחות לכל הבמה, חלק מהאומנים משתמשים במדרגות לטובת העמדה של זמרי לווי.

"הגלויות" - לפני כל שיר במקום גלויה יש לנו קטע מעבר שמבוצע ע"י בדרן/קומיקאי אחר ובסיום הקטע הם מציגים את מספר השיר, שמו ושם האומן המבצע. זוהי למעשה מריחת הזמן המרכזית של השידור, חלק מהקטעים יותר ארוכים מהשירים שאותם הם מציגים. חלק גדול מקטעי המעבר האלו לא עומדים במבחן הזמן בשל התייחסויות גזעניות, סקסיסטיות או סתם כי הם מדברים על אירועים/אישים שלא רלוונטיים כיום.

דוגמא לקטע כזה שכבר לא עובר מסך היום - דודו טופז בשיר יפני:

לעומת זאת, קטע שעוד איכשהו עובר מסך (למרות שגם שם יש התייחסויות שכבר לא במקום) - דובי גל וחני נחמיאס בקטע שאני לא יודע להגדיר אותו:

וברשותכם אני מדלג לקטע האומנותי שבסוף המשדר (לפני שנדבר על השירים עצמם), החלק האומנותי כלל 3 קטעים:

קרולה!!! - כן זוכת אירווזיון 1991 השוודית באה להופיע בקדם 1992 וביצעה שם את השיר הזוכה שלה מ-1991 אך בגרסה האנגלית שלו, לאחר מכן היא ביצעה 2 שירים בעברית! יחד עם דץ ודצה (השירים שבוצעו: לב אחד ו-כאן, לצערי אין לחלק הזה קטע נפרד ביוטיוב).

לאחר מכן מראיינים צמד המנחים את קרולה והיא מספרת שהיא אוהבת את ישראל ואת העם היהודי, ושהיא בקשר עם אורנה ומשה דץ (הם התארחו אחד אצל השנייה אחרי התחרות, מעניין אם הקשר נשמר עד היום), במהלך הריאיון הם מדברים על זה שהדצים וקרולה היו בהתרסקות מטוס בטיסה חוייתית מעל שמי הארץ (חוויה ממש - ממליצה לך).

קטע אמנותי הבא כולל קטע הומוריסטי של נגינה בפסנתר משותפת טוביה צפיר עם יואב צפיר - קטע חמוד וחביב, אין מה יותר מדי להרחיב עליו.

וקטע אומנותי אחרון - ראיונות בחדר הירוק (כפי שקראו בשידור ל-GREEN ROOM) עם חלק מהאומנים פלוס מספר קטעי בידור של חלק מבדרנים/קומיקאים שהציגו את השירים - חלק מעט ארוך ומתיש, יכלו להשאיר אותו לראיונות בלבד.

לאחר כל הקטעים האומנותיים עוברים לשלב ההצבעות.

נדרש לקבל ניקוד סה"כ מ-7 נקודות השיפוט השונות ברחבי הארץ, לכאורה מטלה פשוטה, אך שלב ההצבעות שנמשך כ-33 דקות! (קצת פחות מ-5 דקות לנקודת שיפוט), זאת בגלל שגם פה הלרלרת לא פוסקת לרגע במקום לחדול את מוסרי הניקוד ושפשוט יתנו את הניקוד.

אגב בין נקודות השיפוט שכוללות מקומות מוכרים יותר או מוכרים פחות בארץ ישנה נקודת שיפוט מיוחדת במקצת - נקודת השיפוט השנייה היא "בסיס טירונים הנדסה קרבית במרכז הארץ" (אני חושב שכנראה מדובר במחנה סירקין ליד פתח-תקווה) - המצביעים בנקודה זו חיילים מהבסיס, זוהי גם הנקודה היחידה שמועלה לשידור טלפונית בלבד ולא בצילום מהנקודה.

למרות הלרלרת הבלתי-פוסקת - הניקוד עצמו מותח ביותר:

לאחר הצבעת 6 מתוך 7 נקודות השיפוט צמרת הגמר נראית כך:

מקום 3 "זה רק ספורט" עם 51 נקודות.

מקום 1 תיקו בין "התקווה" ו-"ירושלם" עם 52 נקודות.

ההכרעה תהיה של נקודות השיפוט האחרונה (תל אביב).

התל אביבים מעניקים 7 נקודות לשיר "ירושלם" - השיר מסיים מקום שלישי עם 59 נקודות.

לאחר מכן הם מעניקים 8 נקודות לשיר "התקווה" - השיר מסיים מקום שני עם 60 נקודות.

ודפנה דקל בשביל לזכות חייבת את לקבל את ה-12 או 10 נקודות - והיא אכן מקבלת 10 נקודות ומסיים במקום הראשון עם 61 נקודות.

אגב מי המקום הראשון של תל אביב? שיר מספר 12 - תל אביב שותה לחיים.

זהו הדוז היחיד שהשיר הזה קיבל כל הערב (תל אביב נותנת 12 נקודות לשיר על תל-אביב - נפוטיזם או יד המקרה? - אתם תחליטו, לשם השוואה הירושלמים נתנו ל"ירושלם" גם 7 נקודות כמו התל-אביבים).

לסיכום ההפקה מקבלת אצלי ציון 6 מתוך 10 - ציון עובר, הייתה הפקה טובה אך יכלו בקלות לקצר את המשדר בשעה בערך ולתת קצת יותר מקום למנחים לאורך הערב.

וכעת נעבור לסקירת טופ 5 שלי מתוך השירים (כאמור מתוך 12 שירים בקדם):

מקום 5 - שיר מספר 12 - תל אביב שותה לחיים

שיר קליל וחביב, יש לו קצב טוב שעושה חשק לרקוד.

לגבי ההופעה - אני חושב שהז'קט גדול עליו במידה אחת או שתיים.

בפועל - סיים מקום 8 עם 28 נקודות, כאמור קיבל דוז יחיד (12 נקודות) מנקודת שיפוט תל-אביב.

מקום 4 - שיר מספר 6 - התקווה

שיר מרגש עם מסר, מעיין המנון.

לגבי ההופעה - אני חושב שתנועות הידיים בסוף השיר זה חזרה על המילים בשפת הסימנים הישראלית, אך אשמח אם מישהו מקוראיי אשר יודע שפת סימנים יוכל לאמת זאת.

בפועל - סיימה מקום 2, עם 60 נקודות בהפרש של נקודה בודדת מהזוכה, וכולנו יודעים את ההמשך (העתירה לבית המשפט וכו', לא נלאה כאן בנושא).

מקום 3 - שיר מספר 3 - טווידלדידי טווידלדידם

שיר מקפיץ עם רמיזות מיניות, השיר כולל ריקוד חמוד עם קטע סטפס באמצע.

נקודת בונוס לשיר על הטרלת השנה - שם השיר מבלבל מאוד וחצי מנקודות השידור לא הצליחו לקרוא אותו כראוי בעת מתן הניקוד (וגם המנחים לא חלק מהפעמים).

נקודת בונוס נוספת - תדלגו לדקה 03:20 ותראו איך באמצע הריקוד השיער של הרקדנית נוחת באופן מושלם על ראשו על אחד הרקדנים הגברים (ככל הנראה צירוף מקרים, אך עדיין מצחיק/מגניב).

בפועל - סיים מקום 10, עם 20 נקודות - לדעתי הקדים את זמנו.

מקום 2- שיר מספר 7- זה רק ספורט

קצב של דרום אמריקה ותחושת קצב.

אי אפשר שלא לאהוב את השיר הזה.

בפועל - סיימה מקום 1, עם 61 נקודות ונשלחה לייצג את ישראל במאלמה 1992.

באירוויזיון עצמו סיימה מקום 6 עם 85 נקודות.

ולסיום....

מקום 1- שיר מספר 9- זודיאק

שיר מהפנט, שיר שהפך במרוצת השנים לנכס צאן ברזל של המוזיקה העברית בכלל ושל מוזיקת אירוויזיון בפרט.

בפועל - סיים מקום 9, עם 21 נקודות.

השיר נכלל באלבום הבכורה של ירון חדד העונה גם הוא לשם "זודיאק", לאחר הוצאת האלבום ירון חדד החליט לפרוש בהמשך מתחום הבידור, ולא הוציא עוד אלבומים נוספים. כך נשאר ירון חדד כזמר של להיט אחד (One-hit Wonder).