יוון 2024: אין פזמון, תרקדו

יאסו אין יוון! ווי לאב יוון! השיר של מרינה סטי הוא הכי יווני שיצא מהמדינה וגם הכי מודרני. טור חדש של "משתינה עליהם בקשת" מפזר נצנצים על הבחירה הטובה של יוון, שסוף סוף חזרה לעצמה, וממליץ לכולם לבקר באתונה לפחות פעם אחת.

#משתינה_עליהם_בקשת

נתחיל דווקא מסוף הקליפ של השיר החדש. הפריים האחרון מראה סוג של גלויה עם הכיתוב על רקע האקרופוליס: ״שולחת אהבה מיוון, מולדת הדמוקרטיה, הפילוסופיה ושאר מילים ארוכות, נתראה במלמו״. זו בעצם גולת הכותרת של יוון באירוויזיון 2024: אותנטית, בטוחה בעצמה, לא מתנצלת על מי שהיא ואף משוויצה בזה. זו יוון שלא ראינו כבר הרבה זמן. 2018 הייתה השנה האחרונה בה ניסו לשלוח שיר ביוונית, שלטעמי היה מאד יפה אבל שילוב של הופעה כושלת וקהל פחות נלהב, לא גרם ליוון לעלות לגמר. המדינה נבהלה מה"פאשלה" אחרי רצף של העפלות, ומסרה לאירופה סוג של שבועה: לעולם לא לשלוח שיר ביוונית. כך בשנים הבאות ראינו מיוון רק שירים גנריים באנגלית עם זמרות וזמרים מיובאים תוצרת חוץ. הכל היה שם חוץ מיווני. האותנטיות נעלמה לחלוטין, אבל יוון חשבה שזה עובד כי בסופו של דבר הם עלו לגמר. 2023 הייתה שנה שבה שוב ניסו את אותו שטאנץ ושלחו את ויקטור ורניקוס עם השיר הכי שעמומון באותה שנה: What they say. לא רק שהשיר היה גרוע, גם ההופעה הייתה חירודת שלא ראיתי מזה הרבה זמן. בסופו של דבר יוון שוב מצאה את עצמה מחוץ לגמר ועם חומר למחשבה: אולי נשנה כיוון?

כבר כמה חודשים שכולם יודעים על הנציגה שיוון בחרה: מרינה סטי (Marina Satti), או לפי אירוויזיון הטיולים: מרי נסעתי. כבר מהשירים שלה אפשר היה להבין שיוון משנה כיוון: יוונית אסלית, משהי משלנו, תוצרת בית. לא עוד עגבניות מטורקיה, עגבניות תוצרת ישראל. הציפיה הייתה מאד גבוהה. בגלל שקהילת האירוויזיון כבר משוועת ליותר אותנטיות וחזרה לשפת מקור, לראות את יוון עושה את זה הפכה את הציפייה לכפולה ומכופלת.

השיר Zari (ביוונית: קובייה) מתחיל, איך לא, בשירה יוונית. מהתו הראשון. אבל מה שקורה אחר כך כבר השאיר את השמיעה הראשונית שלי למבולבלת נורא. הסיבה העיקרית היא שהמבנה של השיר הוא בכלל לא ברור וכמו שעדן בן זקן אומרת: אין פזמון, תרקדו. יש בזה משהו אפילו קצת מזלזל, אבל אחרי כמה שמיעות של השיר, אני מרגישה שהתחושה הזאת נעלמה, אולי חוץ מהזורנות ברקע שאם משתמשים בהן יותר מדי, האוזניים שלי משחררות פקקים וזה כואב... בכל מקרה, אני מאמינה שעם הופעה פצצה, יוון יכולה לגמרי לעלות על הגל ולזכות גם בקולות הקהל שכל כך היו חסרים לה בשנים האחרונות. כמו שאמרתי, הקהל צמא לאותנטיות ומיוון הוא מקבל אותה במלוא הדרה.

הקליפ גם עושה חסד מאד גדול עם השיר. למרות שבהתחלה גם הוא היה נראה מבלבל ומסוחרר מתנועות מצלמה מהירות וזוויות צילום מוזרות, אני מבינה למה צילמו את זה ככה. זאת בעצם אתונה המודרנית, עיר שמתפתחת בקצב מהיר שיש בה ישן וחדש. אם עוד לא ביקרתם באתונה, אני ממליצה בחום. אחרי פעמיים מעולות, כבר התחלתי להכיר כל לוקיישן שהופיע בקליפ: כיכר מונסטרקי, האקרופוליס עם גודש התיירים, כיכר אומוניה ורחוב ארמו המפוצץ חנויות וגנבים. יש גם תחפושת של מרינה כמדריכה חייכנית באקרופוליס, תרבות נהיגה משוגעת של היוונים, מלא אימוג'י מודבק על רקע אתרים ארכיאולוגיים ולוקיישנים בהם היא רק רוקדת לטיקטוק. על פניו זה נשמע כמו סרטון גנרי של משרד התיירות, אבל כמו הסגנון של השיר, יש כאן משחק בין מסורתי למודרני.

מעבר לזה, בואו נקרא לילד בשמו: זאת רוסליה היוונית: לקחת את האורבנו ולתבל אותו במוזיקה יוונית מסורתית עם זורנות וכל הבלאגנים, עם קצת רגאטון וראפ. זו בחירה לא מקרית, מרינה אומרת בראיון עם ווליאם מאתר ויויבלוגס שזה שיר שקורא לקהל האירופאי להפסיק להשתמש בסטיגמות של תיירות יוונית. פחות גירוס, יאסו עם שבירת צלחות, מוזיקת טברנות מוגשת עם פטה. יותר: בואו לבקר את אתונה כעיר אורבנית מגניבה שעומדת בפני עצמה וכן, יש גם ארכיאולוגיה. אני מבינה מאיפה זה מגיע ובכל זאת: מה אכפת לך גיברת? אני מתה על אירופאים שבאים לישראל ואומרים אחלה חומוס ואם יש לכם עדיין גמלים ברחוב. במדינה כמו יוון, שבה כמעט 90% מההכנסות באות מתיירות חוץ, התלונה הזו מאד פריבילגית. תגידי תודה שזה מה שמרים לכם את המצב הכלכלי הקשה.

בשורה התחתונה: שיר לא קל לעיכול, אבל גם לא נוראי. להיפך, הוא כיפי, מרים ויכול להיות שבכלל לא צריך את הפזמון הזה. יש כאן מהלך שונה מיוון ואני מצדיעה לה שהיא הרימה את הכפפה והלכה על אותנטיות עד הסוף, בלי להתנצל. יצליח / לא יצליח זה כבר בשליטת הקהל, אבל לפי התגובות האחרונות, נראה שבסך הכל כולנו בעד ולא נותר חוץ מלאחל ״בשעה טובה״.

מדד השתן: פיפי צהוב, כמו סקורדליה.