מולדובה 2026: נסיגה לאחור
- Avia Aharoni

- 19 בינו׳
- זמן קריאה 2 דקות
ויוה מולדובה? עם לאומנות כזאת אני מעדיפה רילוקיישן. במקום ההטרלה החכמה והחאפלות המודעות לעצמן שמולדובה יודעת להגיש, קיבלנו ניסיון מאולץ להיות עכשוויים וזה נשמע בעיקר עייף ולא רלוונטי. טור חדש של משתינה עליהם בקשת יורה חזק על מיצג הפטריוטיזם בצעקות שחשבתי שתקף רק לישראלים.

זקני השבט בוודאי זוכרים את הימים ההם, הימים של תחילת שנות האלפיימז בהם מספר המדינות הגיע לשיא אחרי התפרקות ברית המועצות ומלחמות הבלקן העקובות מדם. הימים בהם החליטו שערב אחד לא מספיק, אלא חייבים לשים בפרונט את שלב חצי הגמר, כדי לתת צ'אנס אמיתי למדינות ששלחו שירים שבשנות התשעים הוחלט להחביא עמוק בתהומות הארכיון. מדינות עם שירים שמבחן הסף הוא בן אדם עם דופק שיודע לעמוד על הבמה ולמלמל כמה טקסטים קלים לעיכול. לתוך הוייב הזה נכנס השיר החדש של מולדובה לאירוויזיון 2026. כבר התחלתי לחשוב שאולי נפלה טעות והספרה 2 השנייה הייתה אמורה להתחלף ב-0. התבדיתי. אנחנו לגמרי חוזרים אחורה, אבל לא בקטע טוב.
השיר של מולדובה לאירוויזיון, עם השם הכל כך פשטני Viva Moldova, נוצר על ידי Satoshi והתקבל במחיאות כפיים סוערות בקדם המקומי, כנראה רובם מאותם זקני השבט שהגיעו בעיקר בשביל לדפוק מיטיטיי ולשמוע מחרוזת חאפלות ברומנית מפי פאולה סלינג בשילוב קאבר זול לגלוריה גיינור. השיר מתחיל בצליל מתועש ומסונתז שנלקח מהאורגנית שיושבת אצלי במחסן מאז כתה ב', ומיד מתגבר בקריאות ויוה מולדובה, אירופה, סורוקה (אין קשר לבאר שבע) ווידה לוקה. כבר מתחילת השיר, שמים פזמון שיחזור על עצמו בצורה רפטטיבית לאורך השיר. מדי פעם מקשטים בבתים עם ראפ, כלי נגינה מסורתיים ושירה יעני עממיקו. האווירה הכללית היא פשוט אורבן מיוזיק שמנסה להיות מודרני אבל באמת של החיים - הוא פשוט לא.
בדרך כלל קשה לי לשים את האצבע למה השיר לא מתחבר אליי, אבל כאן הרגשתי שיותר פשוט לי להגיד מה לא עובד. הטקסט. גישה כזאת פטריוטית זה כל כךךךךך שנות האלפיימס. בחיאת, מולדובה, מילא הייתם חדשים באירוויזיון, נלחמתם מלחמות עצמאות קשות ורציתם להכריז: פרי פרי פרי מולדובה. אבל תענו לי בבקשה, ממתי מולדובה נמצאת אתנו באירוויזיון? 2005 נכון? לא עברו 20 שנה מאז הופעת הבכורה? בשביל מה הצורך לשלוח שיר כזה פטריוטי ועוד בראפ מציק ומעצבן לאורך כל השיר? מה היה רע בסתם לשלוח חאפלה כמו שמולדובה יודעים לעשות? איפה זובי זובי שתמיד ירימו עם ההטרלות העממיות שלהם, או אפילו סאן סטרוק פרוג'קט שיביאו איזו יציאה זולה שהקהל באמת יאהב. נכון שאני לא תמיד בעד מחזור, אבל מולדובה בדרך כלל כל כך אוהבים למחזר כי זה פשוט עובד להם.
תראו, זה לא שהשיר גרוע ולא שמיע, אבל הוא גם לא פאן ובטח שלא ירים את הקהל באותה מידה שהרכבים אחרים היו מרימים. הקטעים הקוליים של הזמרת טיפה משדרגים וגם כלי הנגינה שמלווים את 3 הדקות המעיקות האלו גם מרככים טיפה את הקושי שלי להתחבר, אבל לא יותר מזה. בהוויה הכללית של השיר, הוא מיושן, סובל מאובר-לאומנות מיותרת, לא מתקדם, מייצר אצלי את הרצון לעצור את השיר אחרי דקה. בשנה שבה גם שופטים מנקדים בחצי הגמר, האהבה המוגזמת של הטלווט לא בהכרח תספיק. ובואו, זה לא שיר שופטים בכל מובן ובכל מילה. להיפך - זה שיר שהשופטים אוהבים לתעב במיוחד.
מדד השתן: דגימה שפג תוקפה





תגובות