על יורוויז'ן ויורופסט – החוויה, התוצאות, השופטים המושחתים והחובבות הרגועות!

זו השנה השנייה ברציפות שאנחנו בפיפיבלוגס הובלנו חווית צפייה משותפת ייחודית ומרגשת למאות אנשים, חובבים וחברים. גם השנה חברנו לשותפינו באוגיי, אבל עשינו זאת בגדול עם שותפינו במרכז הגאה, שאירחו אותנו במבנה המחודש והמדהים, באולם מופעים מקצועי מהמעלה הראשונה. ואין דרך להתייחס לאירוויזיון השנה ללא היורופסט, המסגרת הנוצצת, הגאה, המכובדת אך המרימה שלתוכה נכנסנו אחר כבוד.

אז כמה מילים על היורופסט – אם הייתם שם, ובעיקר אם לא – כדי שלא תפספסו בשנה הבאה!

גם השנה, במסגרת פסטיבל יורופסט 2025, התחלנו בצפיות ביתיות משותפות שכולם כבר מכירים כחולון קולינג לצוות המוביל של פיפיבלוגס.

אח"כ התקיימו 3 ימי שיא שנאמר בשישי מה עשיתי? לה לה לי לי לי! צ'ק אין למלון, ארוחת גיבוש ומסיבה מקדימה עם שותפינו המדהימים בדופלקס – קומת האירוויזיון הייתה לוהטת במיוחד (ותודה לדיג'יי הבית אלי פרכטר).

בשבת ה17 במאי התקיים אירוע צפייה משותפת בגמר האירוויזיון ביוזמת פיפיבלוגס, בשיתוף המרכז הגאה בתל אביב – עם המפיק מטעמו אור אורן - ומועדון OGAE ישראל- בהובלת ניר, ניר וטל המופלאים. האירוע כלל שני מתחמי צפייה: אולם התיאטרון ע"ש שרלוט בתיאטרון המשולש, ומתחם סלמה במבואת לובי לובי המרכז הגאה. הוא נועד לאחד את קהילת חובבי האירוויזיון בישראל, והיווה הזדמנות לצפות יחד בגמר התחרות, לעודד את נציגת ישראל, יובל רפאל, ולחוות את ההתרגשות של האירוויזיון באווירה קהילתית, נוצצת וחגיגית. עם דגלים, הרמות, ומצב רוח טוב.

אבל לפני הכל, חייבים להוקיר את טלי אשכולי ז"ל. בלעדיה לא היינו כאן ביחד. יורופסט 2025 נערך לזכרה, לכבודה ובהשראתה, ובהתאם פתחתי את הערב במספר מילים כאובות ונרגשות אודות המפיקה הוותיקה והמוערכת שנודעה בכינויה "גברת אירוויזיון", אשר הלכה לעולמה בגיל 60 לאחר התמודדות עם מחלה קשה. טלי אשכולי זכורה כאחת הדמויות המרכזיות שהובילו את שידורי האירוויזיון בישראל במשך שנים רבות, והשפעתה ניכרת עד היום בקרב קהילת חובבי התחרות. מעבר לזה, היא שינתה את עולמי אישית, ולה מקום של קבע בלבי.

לאחר מכן, היורופאלש המהממים וג'והאנה ראס פתחו לנו את הערב כשהגישו... בהופעה שכולה סטייל וקאלט ואז הגענו למנה העיקרית: הגמר הגדול, המפתיע, והמרגש. כזה שאחריו שאלנו what the hell just happened?

נתחיל עם סקירת השירים וההפקה:

ככלל, אהבתי את הבמה, סולידית, קלאסית. המסגרת עובדת היטב בטלוויזיה, אבל כנראה שפחות בארנה. אהבתי את מוזיקת הנושא, אבל לא את ההנחייה – מעבר לסולידית היא מאוד יבשושית, מאולצת, וגם קרינג'ית (היוש הייזל מדברת עלייך, גם לבושה מזעזע ושפת גוף אנטיפטית).

מופע פתיחה – הכבשה שושי חירודת בת צמרוני והגחליליות לא הלהיבו אותי יותר מדי. זה לא היה מופע מרהיב או מרשים. מצעד הדגלות – סטנדרטי, לא מתחכם. גלויות – חביבות, אבל לא ממש מעניינות.

1.      נורבגיה – הזכיר לי את טוג'י, שיר בסדר, הופעה לא מעניינת, תלבושת שהיא הכלאה בין איש הפח לאביר על תקציב. לא קורה שם שום דבר דרמטי יש רק אנדרטה מכוערת ולא סימטרית. ביצוע קולי די חדגוני כולל זיופת ברגע השיא אבל בואו השיר הזה לא בונה על ווקאלז. אהבתי שהתחלף לו הקול בסוף כשאמר תודה.

2.      לוקס – זה למשל שיר שלא אהבתי בכלל לפני האורוויזיון ואפילו לא חשבתי שיעלה, אבל ההופעה ממש שדרגה אותו וכבשה אותי. מרהיבה, מדויקת ומרתקת. ודי מבאס ששמו אותה שיר 2 – יודעת שהסדר לא נורא משנה אבל טומי מזומני מגנט הטלווט ויובל די מחקו אותה כשבאו אחריה. כמו כן בניגוד ל90% מהמשתתפים השנה, התלבושת שלה מהממת. גם זו שהחליפה אליה למעבר ופזמון אחרון. אז זה השיר שהכי שודרג אצלי בזכות ההופעה. הגיע לה יותר בתוצאות.

3.  אסטוניה - המקום האחרון שלי והייתי צריכה להכריח את עצמי לא להריץ אותו. קודם כל זייפן על. דבר שני בשנייה שהתחת הזה התחיל לרקוד ובעלי שישב לידי ביורופסט התחיל לצחוק ידעתי שהנון חובבים נפלו ושזה לא יהיה הפלופ שרציתי וציפיתי. ההופעה פשוט קאלט וזכירה מדי והשיר החופר הזה נדבק כמו קקי לנעל ולא יוצא. אוכלת את הכובע, שותה קפה ואז מקיאה אותו. הקטע עם הגרופית שעוצרים אותה זה פיפי.

4.      ישראל – מדהימה, חיננית, כריזמטית ומאוד חמה ונגישה. השיר הזה היה 8 אצלי כל העונה ואחרי ההופעה עלה ל4. אחלה יובל! ואיזה יפה שה pain went by זה היה סתם מאמץ מיותר ולא הלך לה בחזרות. מאוד הלחיץ אותנו. זו הייתה ההופעה הכי טובה שלה, ולגבי כל הוויכוח על הגיע לא הגיע לה וואללה שורה תחתונה ישראל הפסידה כי היא ישראל, אוקראינה ניצחה כי היא אוקראינה (ובפער פסיכוטי) אז כל ההשוואה הזו מטומטמת לדעתי. מקום 2 בקהל (בפער של 39 נק ממקום שני) זה הרבה פחות מזוהם מהמקום ה15 בשופטים המושחתים (שממה שראיתי כרגיל תיאמו דירוגות ועשו בושות).

5.      ליטא – פינליסט ככ בטוח שלא הבנתי איך לעזאזל היו אנשים שלא העלו אותו. בלט כיחיד בנישת הרוק העלק מגניבני ומבחינתי היה עולה בטוח כמעט באותה רמה כמו פינלנד או אוקראינה.  

6.      ספרד – הולה פופ רינג 2003 קה פסה הרמנה? טמטום זה לעשות עוד ועוד מאותו דבר ולצפות לתוצאה שונה. אז 22 23 24 זה לא כזה שונה. אני חולה על החרא הזה אבל כידוע הספרדי האהוב עליי זה באמת ספרד 2003 ואני בת 89 אז מה זה רלוונטי? אני גם אוהבת את מלודיווה מה ששלה שלה היא קצת פירה אסייג אבל יפה אבל הדברים האלה לא עובדים! באותה מידה יכלו לשלוח את סוניה וסלינה והיו מגיעים לאותה תוצאה. זה היה מתאמץ, נבחני ובעיקר מיושן. הם נורא מנסים לעשות שאנל אבל היופי אצל שאנל שהכל היה נראה שקל לה מאוד וכיף לה וזה פשוט.... לא. מקום 5 שלי אבל ואמוס, קצת מודעות.

7.      אוקראינה – גו גו פאוור סטריינג'רס. ממש סתם שיר ואף מדינה אחרת לא הייתה לוקחת סמי עם החרא הזה.

8.      בריטניה – הם ככ חינניות ומתוקות וכיפיות שלא הגיע להן ה0, עם הרמוניות קוליות נהדרות, נגישות ומקסימות. על השיר לא עפתי מעולם, הוא יותר מדי אקלקטי ומבולגן, ומנסה לעשות יותר מדי, וקשה להתחבר אליו בשמיעה ראשונה. אין קטע  חוזר או חופר כמו שירים אחרים, אין הוק קליט וזה לא פשוט לעיכול עם המקצבים המשתנים. ובכז ה0 מהקהל קשוח ולא הוגן. זה נראה שהן נהנו על הבמה ובכלל נראות בנות מתוקות וכיפיות שבא לצאת איתן להרים.

9.      אוסטריה – אני אוהבת את המלודיה והבתים אבל הפזמון טו מאץ' לי, ככ צרחני וגבוה שלא נעים. ההופעה יפה אבל מיקי מהיורופאלש עושה את זה יותר טוב! וגם ידעתי שזה לוקח תשופטים ולכן את האירוויזיון ובגלל זה האנטי רק גבר. אוברייטד עלק איכותי.

10.  איסלנד – אפרוחי ריקיאוויק בשיר ממש חמוד ולא מזיק, שחשבתי שיצליח יותר בקהל – בשופטים האיפוס היה צפוי אבל קשוח. אני גם מחבבת את ההופעה עם הפיקסולים ואווירת הגיימינג הצעירה והמהנה. ואף מילה על חתונת השנה... בעצם....

11.  לטביה – טוטה מתה. תעמולה ותחבולה איך זה הצליח כמו שהצליח. זה פשוט שיר אינטרבל בהצגת ילדים על חיות פרא. שמים את זה כשמחליפים תפאורה מספארי לסוואנה. משעמם.

12.  הולנד – הגלויה ממש יפה. בסטודיו זה מקסים, בלייב בסמי זה זיופת בחלונות האדומים, ובגמר יש שיפור אבל זה לא מושלם. בכז שיר חמוד ואהבתי תדינמיקה שלו על הבמה עם הנגנים והרקדנים. רק למה הוא בכה בסוף מרבון איזה פצוע.

13.  פינלנד – סקסית כריזמטית וטורפת את הבמה, אבל נראה לי שהשיר הזה עבד חזק יותר בארינה ופחות בטלוויזיה. מבחינתי צ'יצ'ולינה תמיד מקום ראשון. אבל מאכזב שפחות הצליחה.

14.  איטליה – זה שיר שידעתי שיצליח ושמתי טופ 5 גם בהימורות, פשוט כי הוא כזה קטן וצנוע ונוסטלגי עם הרגשה קלאסית של פעם. תמיד יש משהו מינימליסטי כזה שנותן הרגשה חמימה וכובשת ומצליח (בסמי זו הייתה פורטוגל שעלתה).

15.  פולין – פסטיגל פנטזיה. לא היה לי גוף כזה שהייתי בת 22 מה זה הדבר הזה?! כוסית על לחלל איך היא זזה ככה כואבים לי השרירים רק מלהסתכל עליה. מהממת. לשיר פחות התחברתי אם כי עלה מעשירייה שלישית לשנייה בעקבות ההופעה.

16.  גרמניה – חיזבלללללה אחד השירים החופרים והמעצבנים ולא התחברתי להייפ בכלל אבל גרמניה חברה שלנו וכו' וההופעה מוצלחת מאוד אז נזרום.

17.  יוון – הייתה המקום הראשון שלי לכל אורח העונה עד ששבדיה בחרה ודחקה אותה למקום שני. הבלדה הכי טובה, ייחודית ואותנטית BY FAR  (סליחה יובל) בשפת מקור, מרגשת בטירוף בלי שאבין מילה. קלאבדיה בביצוע שמיימי עם אחת הבמות היפות, המרהיבות, המיוחדות אנד יט לא מתאמצות ולא יומרניות. פשוט מופלא.

18.  שוויץ – לא אוהבת תשיר הלחשני הזה, זה כמו בולגריה 2020 מTEMU אבל ההופעה ממש יפה, עם תחושת קליפ אווירתית ומיסטית. הביצוע הקולי לא היה חלק אבל בכז ה-0 מהקהל תמוה בעיניי ולא הוגן . אז למה בכז? אולי כי היו הרבה שירים בצרפתית = הולנד, צרפת, בית אחד בישראל, לוקסמבורג... אולי כי קללת המדינה המארחת? אאולי כי יותר מדי בלדות בלטו הרבה יותר?

19.  ארמניה – כלום בפיתה, סתמי ולא מעניין.

20.  מלטה – אאוץ' איזו נפילה. פלופ חובבים. הקהל פשוט לא זורם עם מלטה, בטח כשזה טו מאץ'. חולה על השיר אבל הבמה הייתה צעקנית, גרוטסקית, קרקסית, טו מאץ' צבעים וגימיקים ברמה שכבר לא ידעת על מה אתה מסתכל. תפסת מרובה לא תפסת. חבל, שיר הנושא של היורופסט והמנון האירוטיזיון. שנה הבאה תעבדו על המינונים, נשמות.

21.  פורטוגל – טוב הייתי צריכה לדעת שגלולת השינה הזו תבלוט בפשטותה אבל פשוט השתעממתי מדי. זה שיר #רמת עניין עם וייב קצת היפסטרי סיקסטיז כזה שלא מתקלח ולא עושה צבא כי פציפיסט וכזה. פחות הסטייל שלי.

22.  דנמרק – ציצ-אל מפרישה חלות ומדריכת הורות עם אחד השירים הכי דניים בהיסטוריה של התחרות. כלומר משעמם, גנרי, באנגלית כמובן, נשמע כמו העתק של הרבה דברים ששמעתי פעם אבל מלכתחילה לא היו כאלה מעניינים כדי שאזכור את שמם. ווקאלית היא מצוינת אבל השיר פשוט נשכח. ובכז 2 נקודות זה יותר אכזר מדודו זר.

23.  שבדיה – אוווווווווווף אאוץ' עד שרציתי שינצחו...מקום ראשון שלי. לא שיר בדיחה בכלל בעיניי. הומוריסטי, אותנטי, מקומי, חינני, מלא כריזמה ופאן. הופעה ממש סיפורית ומשעשעת ו.... אווווווף ברגע שנבחרו וגם היו מקום ראשון שלי ידעתי שלא יזכו.

24.  צרפתיסטאן – טוב כל עניין החול יצא מפרופורציות ובשלב מסוים הבנו תקטע ממש משעמם, כבר בחזרות לא הבנתי על שום מה ההתלהבות. זה לא שיר קהל והחובבים והמהמרים באמת צריכים לסתום קצת ולהירגע עם צרפת. כל שנה מכתירים ולעולם לא לומדים.

25.  סן מרינו – גברי ניקודת מלך ציוני – שיר איצטדיונים כיפי ומדבק, שמאוד התאכזבתי שלא הצליח בקהל. דיג'ייז לא ממש חזקים באורוויזיון, כנראה שאין מנוס מלהבין. וחבל כי זה הימנוני וקליט וחשבתי שיעבוד.

26.  אלבניה – ביאטריס המלכה featuring  ניר דבורי עולה לדווח על טיל מתימן לפנות בוקר. עוד אחד מהשירים שלקח להם הרבה זמן לגדול עליי, אבל הוא כל כך אותנטי, מקומי ומיוחד ובעיקר עם הריקוד שלו זה פשוט אי אפשר לעמוד בקסמו, ובקסמה של ביאטריס המלכה האדומה. ביצוע ווקאלי מושלם ומדויק, ושניצל. שניצל. שניצל.

ותודה לזיו מדריך הריקוד שלנו ואביה על הבימוי המדויק והאימונים במלון שאיפשרו את הביצוע המרשים שלנו בלייב .

ואז הגענו לאינטרוול שהתחיל עם ביצועים רמת עניין של שירים ישנים ומרדימים שחבל לבזבז עליהם מילים. זה היה מאוד בנאלי ושוויצרי מצידם. אח"כ לוקה מותק בא להעיר ולהרים שזה תמיד רצוי. לאחר מכן ציון הבכיין בא לייבב בתלבושת שנראתה כמו מוטציה של מדוזה. ואז מה שתואר כמנה העיקרית (לא ראיתי בזמת אמת כי לא הייתי באולם). אז אני לא מעריצה של אף אחד מהם, ואף אחד ממנצחי הטלווט האלה לא היה ראשון או אפילו טופ 3 שלי אבל כן זה היה מופע משלהב ואנרגטי. קערייה כבר קצת הרבה מאוס בעיניי, אבל תינוקי לזניה בהחלט היה ראוי לבמה. עם זאת, מרגישה שלא עשו לו כבוד יותר מדי, פשוט משום שהביאו כל כך הרבה שאריות משנים קודמות – כולל דברים מתחתית הטבלה. אבל בשורה התחתונה הבאטל עם קערייה היה כיפי, מלהיב וצבעוני – בדיוק משום ששבר את המרובע השוויצרי תרתי משמע. מעין אנתיטזה לקשקשת השוויצרית המעונבת, יבשה וישרה כל כך... לצערי, אז הגיחה אניטה פללי הצעירה לבמה בשירה ילד מטריה. והאמת שהשיר כשלעצמו לא התחיל רע, אבל ההופעה הייתה קריפית ומופרעת וקשה לצפייה. לפני שאואשם בהומופוביה או א בינארופוביה היא פשוט הייתה לא אסתטית בעיניי בכל קנה מידה. ובקטע שנמו צורח ומסיר את הפיאה הוא היא הם פשוט נראים אחוזי דיבוק. לא נעים.

הגענו להצבעת השופטים המושחתים. וואו זו הייתה הזיה, ואתיחס בעיקר לדוזים ולבוזים -

שבדיה – דוז למנילה קולינג הפיליפינית החריפה מאוסטריה. נתן לי תקוות שווא כי בדרך כלל הראשון להיות מדוזז דווקא לא מוביל בסופו של דבר. אבל וול, ידעתי שאוסטריה תנצח כבר די מזמן אז... כמה היילייטס למחשבה: אזרבייג'אן – סאפורה טפטפת כפרות! דוז בשופטים ודוז בקהל, שנאמר יש חשק לעסקת נשק. הולנד - אוסטריה. (5 לישראל) אוקראינה – גרמניה (2 נק' לנו כי מי כמוהם יודע שזוט לא בושה להיות בום פואה). צרפת – שניצל שניצל שניצל אלבניה (ונתנו לנו 7). איטליה – למה היה שם עכבר שהגיש נקודות? לא הבנתי גיברת בכל אופן דוז לבריטניה (וואט דה הל אפילו הם לא נתנו דוז לגברי ניקודת מלך ציוני טוטה איטלקיה). דנמרק –  טוטה מתה לטביה (3 מפתיע לישראל). קרואטיה – איטליה (6 לישראל). אירלנד – אוסטריה (7 לישראל? וואט דה הל). פינלנד – אוסטריה (2 לישראל). גרמניה – אוסטריה (3 לישראל). ישראל – יוון. אלבניה – צרפת (5 לישראל זה עבודה קשה של צוות פיפיבלוגס). גיאורגיה – איטליה (1 נק' לישראל אחוות מוחרמות). קיפרוסת – יוון בנוהל (5 לישראל).

וכעת להצבעה שבאמת אכפת ממנה – למרות שלצערנו היא לא מכריעה את זהות המנצחת כבר 3 שנים ברציפות. #בושה.

אפרוחי ריקייאוויק האומללים שאופסו בשופטים קיבלו 33 בקהל; גברי ניקודת מלך ציוני חי נקודות; פולין המקופחת בשופטים בנוהל כרגיל חזקה בטלווט 139 נקודות; נורבגיה בסדר 67 נקודות; לוקס המסכנה רק 24 נקודות; ספרד המסכנה 10 נקודות; ליטא בסדר 62 נקודות; פורטוגל מה אתם עושים בגמר 13 נקודות; ארמניה המשעירה 30 נקודות; ציצאל הפרשת החלה לא עזרה 2 נקודות #בושה אולי תפסיקו להתאמץ לשלוח את השיר הכי נשכח בקדם שלכם, זה לא הקונספט; אלבניה ביאטריס המלכה חולה על תגובת ההצתה המאוחרת שלה היא קורעת; ישראל הצילווווווווו 297 נקודות לא נושמתתתתתתתת מעצמת טלווטינג!!!!!!!

הכי פיפי שאורי גרוס היוצר של השיר שלנו שיתף וואטסאפ ששלח ליואב צפיר לפני שטס – בהצלחה, רק בבקשה לא לנצח מקום שני זה ממש אחלה – וצפיר ענה לו "אין סכנה כזו". וול, לא היינו רחוקים!!! אבל בשלב הזה של ההצבעה עוד לא חשבנו שהניקוד הגבוה של הקהל יפסח על שוויץ וצרפת שהיו גבוהות בשופטים... רק שיערנו שלא ננצח והיינו סבבה לגמרי עם זה. אוקראינה – 158 נקודות איזו גיזומת בת מקלט; גרמניה 74 נקודות אחלה חיזבאללללה; מלטה המסכנה 8 נקודות; פינלנד הסתפקה ב108 נקודות; בריטניה וואי כבר לא נעים אבל מסורת זו מסורת 0 נקודות והן הגיבו בחינניות ומתיקות כמה שיכלו; אסטוניה258 נקודות הביאו אותו נקודה אחת פחות מישראל – לא יאומן;יוון 126 נקודות; לטביה 42 נקודות הקהל לא מטומטם ; שבדיה 195 נקודות שכולן כבוד אבל גם אכזבה בהשוואה לציפיות. הפייבוריט שלי והייתי שמחה לו היו מנצחים. מצד שני – אם היו עוקפים את טומי מזומני – היו עוקפים אותנו; הולנד – 42 נקודות. גם כאן הקהל דורש פרופורציות! איטליה – וגם כאן הקהל בא וממתן את הסחפת 97 נקודות; צרפח אשפח – 50 נקודות תירגעי חתולה לא מגיע לך יותר; שוויץ הצילווווווווווווו אפסה זה היה רגע פיפי. שופטים תרגיעו. לא לעולם חוסן. בדיעבד ברגע שהיא אופסה אוסטריה נצחה, אבל במיידי זה פשוט היה רגע מצחיק מדי, והיינו עסוקים בלשמוח – ולהתחבא על הרצפה כי החות'ים הצטרפו לצפייה; 

ואז אוסטריה 178 נקודות תירגעי ילדה בכיינית עם קוקיות. ישראל זכתה בלבבות ואנחנו ברגע הזה היינו בהלם על המקום השני ובשיא החגיגות.

ולפעמים... החגיגה נגמרת, מזל שלמחרת הייתה אפטר פארטי עם היורופאלש בכולי עלמה. הם העלו נאמברים פיפי חדשים ואחרי שסיימנו להרים ולרקוד – הלכנו לישון! ואנחנו משלימים שעות שינה עד עצם היום הזה... עכשיו נשאר רק לעבור על התמונות והוידאו שצילמו אור אורן המפיק מטעם המרכז הגאה, ורן לזרוני, מנהל הפרסום והדוברות. ולהודות לכל השותפים המדהימים לפשע, ובראש ובראשונה למשפחת פיפיבלוגס, לזיו המח והכוח המניע, ולחבריי היקרים לצוות אביה ורון, שי והרן, עדות ואל, שיר ורמי התומכים מרחוק.

הישארו עימנו. כמו ששרה אוסנת ז'אנו – הגבול הוא השדיים, כלומר השמיים. ואנחנו כבר עסוקים עד מעל הראש בהפקה הבאה. אנחנו חולמים, אבל רק אתכם אנחנו יכולים להגשים.