שבדיה, אוסטרליה, צרפת: הסיבוב המהיר
- Avia Aharoni
- לפני 3 דקות
- זמן קריאה 5 דקות
שלוש מדינות מערביות, מצליחות ועם כמות מטורפת של תעופות. טור חדש של משתינה עליהם בקשת לוקחת את שלושתן לסיבוב מהיר: שבדיה עם עוד טכנו EDM ממוחזר, צרפת עם הרבה שואו וצעקות בלי להבין על מה המוצר, ואוסטרליה שאיכשהוא הצליחה להרים בלדה גנרית לרמה אחרת.
שבדיה 2026: ביי, פלישיה
סיכויי הזכייה של השיר My System של פלישיה (Felicia) במלודיפסטיבלן זינקו למספר אסטרונומי שמתקרב ל-100% ולא נתן אפילו הזדמנות קטנה להאזין ליתר השירים בלי לגרום למאזינים להיות Biased. מהקשבה של כל השירים במלודי, אני יכולה לספור לפחות 5 שירים יותר טובים מזה. עד ששבדיה יצאה בשנה שעברה מהקונפנזון שלה (שיבוש של נסרין במקור) אנחנו חוזרים ל"מוטב" עם עוד שיר טכנו דאנס EDM גנרי להחריד עם סינת' "מלוכלך" בפזמון. הכל פה זועק אוברייטד, החקיינות שכמעט כבר לא מתנצלת ל-Everytime we touch של קסקדה, גניבה לאור יום של מהלכים מלודיים בפזמון.
מילא אם גברת פלישיה הייתה זמרת שמצדיקה שיר חקייני שכזה, אבל לא ולא. היא זמרת בינונית פלוס עם גוון קול שנולד מפס ייצור של איקאה. בגלל אותו וייב של השיר, הוא נשמע כמו תמיד - חסר נשמה, פלט של אלגוריתם במחשב. הוא כיפי לחובבי הז'אנר ומקדחה של שיפוצים בבניין לנון חובבי הז'אנר (היידה מקדחה). אני איפשהו מדלגת בין 2 העולמות ובכל מקרה זה פחות האישיו שלי כאן. הבעיה היא שמדובר בחיקוי תעשייתי חסר מעוף למשהו שכבר שמענו מיליון פעם. ההופעה לא עושה חסד: מרוב לייזרים לא רואים את היער ומרוב כיסויי פנים לא רואים את פלישיה. נכון, זה כנראה הקטע שלה, הוא אפילו פחות קיצוני מהפעם הקודמת שהתמודדה במלודי תחת שם בדוי אחר כאילו עשתה ריבוט לשערוריית "השרוף". אבל אולי זה בדיוק מה שאני אמורה לחשוב עליה - היא מתחזה. פעם זה עם כובע גרב על הפנים והפעם עם מסיכה על הפה (מבחינת רו פול - לשיר עם מסכה זה בל יעבור). ככל שהכיסויים עולים יותר, כך רמת הנשמה והאותנטיות יורדת. אלא אם כן, היא שרה כמו סיה. אבל ברור לכולם שזה לא המצב אז לא לטרוח להשוות.
מדד השתן: תוציאו את הפיפי הזה ממערכת השתן שלי
אוסטרליה 2026: מחץ הדלתא
האוסטרלים הוציאו השנה את התותחים הגדולים, אחרי שנתקעו בחצי הגמר כבר שנתיים רצופות. קשה להגיד אם זה בגלל שלא היו שופטות בסמי, כי לראיה - וויאג'ר המעולים אפילו ניצחו בסמי של 2023 עם הצבעות קהל בלבד. אוסטרליה הבינה שזאת לא הרצפה שעקומה, זה ה"רקדן" שהם שולחים. הפעם, הם משוועים לקצת יותר תשומת לב עם הזמרת Delta Goodrem. מסתבר שדלתא מוכרת, מבוססת ומפורסמת מאד באוסטרליה וניו זילנד. אם מחפשים משהו אירוויזיון רילייטד, היא גילמה את אוליביה ניוטון ג'ון בסרט טלוויזיה עליה. אישה רבת פעלים סינגר סונגרייטר שעכשיו מייצגת את אוסטרליה באירוויזיון. זה בדרך כלל יכול להיות פלופ ענק או הצלחה מפתיעה.
השיר, שנקרא Eclipse, נשמע כמו Power Ballad שנבנתה בדיוק לאירוויזיון. בדרך כלל, אני לא אוהבת כאלו, כי זה מוריד מהאותנטיות שלהם ובדרך כלל אני לבד במחנה שלא מתחבר (*אהמ* דאמי אים, *אהמ*). אחרי כמה שמיעות של השיר, אני כן מתחילה להבין למה הוא ישר הקפיץ את אוסטרליה לטופ 5 בהימורות. קודם כל, דלתא היא אובייקטיבית יפייפיה וזמרת פנומנלית, כמה רמות מעל הזמרות באירוויזיון השנה. דבר נוסף, היא מנגנת על פסנתר במהלך הקליפ, דבר שמיד ממצב אותה כיוצרת שמחוברת למה שיצרה, ולא סתם זמרת שתפרו לה שיר בחפיף. אמנם זה פרט מאד שולי, אבל ברגע שהיא תיקח את המיצוב הזה לבמה בוינה, תראו למה הכוונה. למי שמכיר אותי מספיק טוב יודע ש-Power ballad גנרית כזאת לא באמת מזיזה לי משהו, גם כשהיא מישראל. ועדיין, יש כאן משהו מתעתע. השיר, כמבנה קלאסי של בית שמתחיל שקט-פזמון-בית שני-פזמון, הוא די נשכח בעיני ואם היו מתחרים איתו בלדות דומות בסגנון, הוא היה נבלע. אבל ברגע שמתחיל הגשר - שם השיר מתרומם לכיוון שיכול להזיז הרים (במקרה של הקליפ, מדבריות). הברייק עם הפסנתר שנותן לשיר נפח קלאסי ונוכחות והמודולציה שעל פניו נראית צפויה ובנאלית, אבל היא בכל זאת מעצימה ונדרשת. מבחינתי אם הייתי יכולה לשים דגש על מה שעושה את השיר הזה להרבה יותר מסתם גנרי: 1. דלתא, 2. הגשר. אלו הדברים שכל כך היו חסרים לי בשיר של דאמי אים מ-2016 המשעמם טיכו. זה מה שעושה לי את ההבדל.
בשורה התחתונה, אם הייתי יכולה לצייר גרף שממקמם אותי בפעם הראשונה לעומת הפעם האחרונה ששמעתי את Eclipse - העקומה הייתה חדה וכלפי מעלה (ה"דלתא" הגדולה ביותר, if you see what i did there). מדובר בשיר שיכול לגדול עליי, כנגד כל הסיכויים. מאמינה שעד שבוע החזרות הוא כבר ידורג אצלי יותר גבוה ממקום באמצע הטבלה- איפה שאני שופכת את כל השירים הגנריים שהם לא פה ולא שם. אבל למרות כל הסופרלטיבים: האם זה שיר שיכול לנצח את האירוויזיון? לא חושבת. הוא עדיין בגדר האוברייטד בעיני, כי בלי דלתא והגשר - השיר נותר הבלדה היעני עוצמתית שפחות מדברת אליי.
מדד השתן: צהבהב בהיר, מצב טוב אחרי שתיית נוזלים
צרפת 2026: כשהלמות הלב עולה, הד להלמות תופי הקרב
בשנים האחרונות קורה משהו מעניין עם צרפת. בכל פעם שהשם שלה עולה לכותרות, בדרך כלל מלווה עם בילד אפ מהגיהנום וקפיצה לא מוסברת בהימורות - מפלס העצבים שלי עולה, עוד לפני שהשיר שוחרר. השנה קרה אפילו משהו יותר מעצבן. לא רק שהיה מהלך כזה, אלא כשכבר שוחרר השיר - הוא התגלה כעוד פופרה!! עם כל הכבוד לז'אנר, למה בכל פעם שמשהי מוציאה מהפה שלה קול גבוה מצפצף ומאונף, מיד מכתירים אותה כווינרית כאילו לא שמעו אופרה בחיים שלהם?? איזה זיכרון של דג!! לפני שנה בדיוק זכה ג'יי ג'יי עם אותו גימיק בדיוק. מה יש בזה?
נתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם: השיר Regarde של הזמרת מונרו (Monroe) מתחילתו ועד סופו סובל ממנת יתר של דרמטיות מעייפת ומתישה. לעומת השיר של ג'יי ג'יי שהצליח להישאר בלדה די סבירה שלא מתיימרת ליותר מזה, הפתיח של Regarde כבר מתחיל להכניס אותי לסטרס עם תזמורת הכינורות והמקהלה הכנסייתית, כאילו לא הספיקה לי ההתרעה על שיגורים באיראן מצא את המרחב המוגן הקרוב לסביבתך. אחרי הפתיח הבומבסטי, נכנסת מונרו עם הקול שלה, שאם נשים את האופרה בצד, הוא נשמע טוב ומקצועי, אבל סובל מתיאטרליות מתאמצת שלא מפחיתה מהדרמטיות של השיר, להיפך, היא מוסיפה אש למדורה. מעבר לקול, המבטים שהיא משלחת בי, כצופה בקליפ, הם רמז למה שאני הולכת לקבל על הבמה בוינה: גישה לוחצת ומלחיצה, אגיד אפילו מתנשאת. היא לא מצליחה להגיע אליי. אפילו ה"ששש" באחד מהקטעים בשיר נשמע מלחיץ. את מי היא מנסה להרגיע? אותי שלפני רגע נכנסתי לממ"ד? כי היא לא עוזרת עם ה"ששש" המלחיץ שלה. שקט את. מעבר לזה, ככל שהשיר מתקדם הוא יותר ויותר מתיש. אין לו בית ופזמון קוהרנטיים, מונרו נשמעת כמו משהי שכל כך התלהבה שההשראה שקיבלה רוסליה ממוזיקה קלאסית והחליטה שהיא רוצה גם לנסות לקחת השראה מפרק שלישי בסונאטה מס' 8 של בטהובן.
מרוב כל המתח, ניסיתי להבין על מה המהומה וממה היא נלחצת כל כך? או כפי שמפרסמים אוהבים לפספס בפרסומות הפומפוזיות שלהם: על מה המוצר? אז הסתכלתי במילים של השיר בתרגום מצרפתית. מדובר בשיר אהבה קיטשי למדי כמו שצרפתים אוהבים לעשות. על זה הדרמה? "תסתכל עליי, תסתכל עצמך, ככה זו אהבה" - זה הפזמון. אז למה לעזאזל השיר נשמע כמו סצנה ממערכה בעלובי החיים?? זה לא שיר אהבה נשמה, זה נשמע כמו השיר של אפונין כשהיא מבינה שלא תוכל לממש את אהבתה למאריוס ולכן היא מחליטה להצטרף למהפכה הצרפתית. אין שום קשר בין האווירה המוזיקלית הכבדה של Regarde לבין מילות השיר המתקתקות לבין מונרו. הכל נוצר כמעין סוג של בלון ריק בשביל להצהיר לעולם: "אנחנו צרפת!!!!! אנחנו מכוונים לניצחון!!!!!!" פריז, 2027 ביצ'ז. יש משהו מתריס ומעצבן במדינה שמנפנפת כזה בלון נפוח וריק מול הפרצוף שלי, בלי שום כוונת מכוון, בלי להתמקד בשיר ולמה הוא נועד בדיוק. אנחנו צרפת, זה שיר אופרה. זהו. זה מה שאני צריכה לדעת בשביל לדרג אותה גבוה בהימורות, אין מה לדעת יותר מזה (או כפי שמונרו אוהבת לעשות בקליפ: להשתיק. להשתיק את קולות ההתנגדות). וובכן, עליי זה לא עובד ולכן דורג תדורג נמוך נמוך.
מדד השתן: תעצרו לי דחוף בתחנת דלק
תגובות