ג'וניור אירוויזיון 2025: ערב חמוד, זוכה צפויה

המאפיה הצרפתית מכה שנית! אחרי שזכו 3 פעמים רק ב-5 שנים האחרונות, השנה זכו בפעם הרביעית. עם רמה כזו גבוהה של ג'וניור, חבל שאין מי שיעצור את פסטיבל הבגט הסרוח הזה, שכן שוב חזינו בזוכים הרבה יותר ראויים לכתר.

ג'וניור אירוויזיון, אירוע ברמת עניין כמעט אפסית, הצליחה בפעם הראשונה לסקרן אותי לפני השידור ולהקשיב לחלק מהשירים ששוחררו. לכן, השנה בפער ענק משנים קודמות, הגעתי מצוידת בידע וסימון פייבוריטים מראש. טעות מרה. טעות מרה בפי. כמה אכזבה הייתה כשכל הפייבוריטים שסימנתי התפלפו בפלופ גדול ומה שנשאר זה בעיקר חביבי השופטים. הידעתם שרוב הרכב השופטים הוא מבוגרים ורק מעט ילדים? רואים, הא? זוכה לה בנונשלנטיות ילדה שכל המהות שלה נכתב על ידי מבוגרים שצפו בלופים בהופעה של ברברה פראבי באירוויזיון 2021 והחליטו שזה המתכון הצרפתי לניצחון. Voila Voila Voila? צ'ק. עיבוד שנסון עממי? צ'ק. סיבובי מצלמה פיוטיים סביבה באווירה אינטימית? צ'ק. פרישת ידיים בדרמטיות שיא בפזמון? צ'ק. מה נשאר? לא נראה שהבינו מאיזו מדינה היא... בואו נלביש אותה בשמלת מלמלה וכובע ברט אדום שנראה עליה יותר כמו כומתה מגדוד צנחנים. והנה לכם, מתכון מנצח. תאכל את זה - רטטוי!

הזכייה הצפויה הזו גרמה לי לחשוב למה אני עדיין משתפת פעולה וצופה בג'וניור ומבזבזת כמה שעות טובות מחיי לראות ילדים אחרים בוכים ומתאכזבים בגלל שחיתותם של מבוגרים? ואז נזכרתי באירוויזיון הבוגרים וגיליתי ש.... גם שם ראינו ילדים אחרים בוכים ומתאכזבים, רק שהפעם זה לווה בטרוניות כמו "זה לא פייר. למה המדינה ההיא מקבלת נקודות ואני לא. אני לא אוהבת את המשחק הזה בואו נפרוש". השערוריות

הן אותו דבר רק עם תוצאות שונות וילדים שאיכשהו יודעים להפסיד בכבוד. ועדיין, זה לא אומר שצריך לחקור מה קורה פה, אחרת נקבל עוד המון זכיות של צרפת כל שנה. בואו נתחיל מזה שאסור להצביע למדינה של עצמך...

לפני שנגיע לסיקור עצמו, ערב צפייה עם אנשים בעלי אותה שריטה זה ה-דבר וגם השנה זכיתי להיות בערב שכזה אצל יקיר פיפיבלוגס שי! תודה על האירוח והפיצות שהגיעו בדיוק בשיר של אלבניה שמטיף לנו לאכול בריא. תודה לעדי על הקישוטים שגרמו לכל שולחן להיראות מושקע יותר מהבימוי של אוקראינה כל שנה.

הופעת הפתיחה של הג'וניור שהתקיים בטביליסי מכניסה אותנו לעולם הקסום של הגיאורגים, נופים מהממים תרבות עשירה ותלבושות מרהיבות. המופע מאד מושקע ומלא כוונות טובות, אבל הוא פשוט... איך אנסח את זה בעדינות?... זרק אותי להופעת בית ספר א.ד גורדון בטקס קבלת ספר תורה כשהמחשנו להורים שלנו את בריאת העולם ב-7 ימים, עם תפאורה שהוצאה מהמחסן באולם ספורט שם קבור כל הבלאי המאובק של בית הספר. לאחר מכן, הופיע לרגע הילד החמוד משנה שעברה ששר כמה שורות מהשיר איתו זכה בג'וניור ומיד עוברים למצעד הדגלים המסורתי. בערב הצפייה שלנו, השתדלנו לא להביא את הרעל של הבוגרים עם קריאות הבוז וכו', אבל ברגע שראינו את הולנד, אירלנד וספרד, שהחליטו להחרים את ישראל ולפרוש, לא יכולנו להתאפק..

המנחים של הערב הם ליזה ודיוויד - שם שגור בכל בית בגיאורגיה. סתם לא באמת. אין לי באמת משהו להגיד עליהם, סך הכל עשו את העבודה - דיברו לעניין, אם הצלחתם לקלוט כמה מילים מהמבטא המחריד באנגלית. חוץ מזה, לא התרכזתי במה שיש להם להגיד, רק בדבר הלבן הזה בכיס של דיוויד שנראה כמו מטפחת ובמשך דקות ממושכות חשבתי לעצמי למה לעזאזל הוא צריך מטפחת מה הוא הולך לעשות איתה לקנח את האף על הבמה? לקנח לילד אחר את האף? מה קורה פה.

הבמה עצמה יפה, אבל מאד קיטשית כיאה לאירוויזיון ילדים. כמה דקות לתוך האירוע ואנחנו מתחילים עם ביצוע של 18 מדינות.

מלטה:

מיטה על הבמה נראה כמו רעיון מעולה לערב צפייה בסרט דיסני הזה שנקרא השיר של מלטה. נשמע כמו ריג'קט מהפסקול של לשבור את הקרח. השיר די ממצה את עצמו אחרי החצי הראשון. בסדר, לא מזיע לא מזיק. כנראה בגלל זה לא הגיע כל כך גבוה בניקוד.

אזרבייג'אן:

מיאו מיאו? קניתי. ובייבי לזניה מוסר דש. הבעיה היא ששיר שאמור להיות קצבי, Playful וחמוד הפך לגרסה עצבנית של חתולי רחוב שמנסים להשתלט על טריטוריה. הילדה נראית מאד זעופה וכועסת לאורך כל הביצוע. גם כשהיא מנסה לגרגר כמו חתול, יוצא לה יותר כמו קריאה לתגרה בין חתולים אחרים. רוצה לומר - חסרה הקלילות שאמורה להיות בשיר והעיצוב הבימתי בצבעים הכהים לא פיצה על זה. חבל, דווקא היה לשיר פוטנציאל..

קרואטיה:

אם כבר בייבי לזניה, משהו יודע למה אין לו ילדים? למה לא להביא לג'וניור את בייבי בייבי לזניה במקום סתם ילד? לא רוצה שאפילו ייראה אותו דבר, אבל שהשיר לפחות יהיה עם קצת יותר עניין. הקרואטים משעתקים את השירים הכי רדומים ובנאליים באירוויזיון הבוגרים, שבגללם הם בקושי עולים לגמר. למה? הילד חמוד כן? קצת פוזל אבל אפשר לעבוד על זה. ילדים בגרין רום שהיו צריכים פיפי - זה הזמן לעשות! אבל כפי שכולכם מכירים, דווקא עכשיו לא ייצא להם.

סן מרינו:

נראה שהמובלעה האיטלקית קפצה לשנייה לארה"ב לייבא את ההכלאה של טיילור סוויפט והאנה מונטנה ולמדו אותה איטלקית. הם טובים בזה, הרי ב-2021 ייבאו את פלו ריידה כל הדרך מלוס אנג'לס רק שיתבזה במקום 20 בגמר. הפעם משום מה זה הצליח להם וסן מרינו קיבלה ניקוד לא רע בכלל בעיקר מהקהל, כנראה בזכות העובדה שהיא מזכירה את טיילור סוויפט. סן מרינו - תרשמו לכם לבוגרים: ריג'קט מהאלבום החדש של טיילור סוויפט - תשלמו למי שצריך מבחינתי תקחו הלוואה מולנטינה.

ארמניה:

הפייבוריט הראשון שלי! כששמעתי את השיר לראשונה בריקאפ היה לו Hook מאד חזק. זה לא מובן מאליו כשמדובר בבלדה. הלחן המהפנט, הקלאסי שמוביל אותנו לדמיין, בשילוב עם הקול הנקי והטהור של הילד והעיבוד התזמורתי המושקע - אלו האלמנטים שהופכים את השיר להיות ברמה אחת מעל השאר. והביצוע על הבמה מדהים. קודם כל - שאפו על הרפרנס המטורף לנסיך הקטן. תנועות המצלמה האיטיות מסביבו ומסביב לתפאורה המינימלית אבל האפקטיבית, המשחק בין צבעוניות לשחור לבן, השירה הנקייה שלו גם בלייב . הכל פשוט שידר ווינר וייבס. כמה חבל שזה לא הספיק בסוף והגיע רק למקום 4.

אוקראינה:

הפייבוריטית השנייה שלי. בגרסת הסטודיו השיר נשמע כיפי, קצבי ומעל הכל - מאדדדד אוקראיני. זה שיר שבקלות היה יכול להגיע גבוה בוידביר ואולי גם לייצג אותם בבוגרים. הבעיה היא שהוא לא עובר במבחן הביצוע. היא התחילה מאד חלש ולא בסולם, היא די צועקת ברוב המקרים. חצי נחמה היא שהילדה כריזמטית בטירוף, יודעת להופיע עם המון ביטחון עצמי. התלבושות גם הן מהממות. בכנות? זה לא היה אמור להגיע כל כך גבוה בקהל, מקום ראשון בהצבעות הטלווט. היו מועמדים הרבה יותר טובים.. שוב החשד הוא שמדובר בהצבעה פוליטית.

אירלנד:

המבוגרת האחראית חזרה!! אירלנד בג'וניור היא כמו אישה שרוצה להזמין סלט במסעדת בשרים: לא הבינה את הפורמט. אירלנד אהובה - לג'וניור שולחים ילדים. י-ל-ד-י-ם. לקחת משהי שכבר לא רוצה להסגיר את גילה, הלבשת אותה בשמלה הכי סבתא זפטא בחתונה של הנכדה. ועוד עם השיר הכי משמים ביקום? כל שנה אותה טעות, כל שנה אותו מקום אחרון. מזל שכאן אין לה את מי להאשים.

הולנד:

שמשהו יקפיא את השיר הזה תודה.

פולין:

הפייבוריטית השלישית שלי. על פניו נשמע כמו עוד Power Ballad גנרית שלא אמורה לעבור בצורה בולטת לאוזן, אבל משהו בעוצמתיות המתפרצת של הילדה הופך את השיר הזה למשהו אחר. בכלל, רוצה לשבח את הרמה הגבוהה של הילדים השנה, לחלקם יש יכולת קולית ששווה לכמה וכמה קולות של אירוויזיון הבוגרים שהייתי שמחה שיתחלפו איתם. בכל מקרה, הבעיה היא שהביצוע לא מפוצח עד הסוף. קודם כל, מה זה הלחישות האלו בהתחלה כאילו אנחנו בשיחות ארוטיות באמצע הלילה, זה לא פדופיליזיון פה. הבעיה השנייה היא השמלה: החלק התחתון מואר באפקטים שזה מאד מגניב כשלעצמו אבל מועתק בצורה גסה מאלינה נחייבה בתשלומים מ-2018. בניגוד להשקעה הכספית המטורפת של השמלה מ-2018, כאן השמלה כנראה נקנתה מעלי אקספרס כי החלק העליון נראה מאד מרושל עליה. הבעיה השלישית היא בנות הים הלא קשורות שמשתרכות סביבה. הפולנים, כמו בבוגרים, לא מצליחים לאחד את הסטייג'ינג למשהו ברור וקוהרנטי. חבל, כי הילדה באמת נתנה הכל.

צפון מקדוניה:

הבנתי את הקונספט כבר מ-30 השניות הראשונות, אבל אחרי זה מיד מיציתי. הבלדה לא מתרוממת, נשארת מאד פלאט הפזמון לא זכיר ולא קליט. מילים דלות בתוכן. הילדה שרה בסדר, אבל נכנסת לנעליים מאד גדולות כי היא לא מבצעת בצורה מדויקת את המניירות. נשמה קטנה, את עוד לא ביונסה לא צריך להתיימר בשביל אף אחד. כפי שנאמר ביום הורים: יש לך פוטנציאל, אך עדיין לא בשלה העת לממש אותו.

מונטנגרו:

זה הזמן ההוא בשנה לשאול את מונטנגרו למה היא עדיין מתעקשת להשתתף, אם היא מקובעת על אותו שטאנץ בלקני מאוס. דוברודושלי של השנה מציגה את האחיינית שלה. למיטיבי לכת שצפו בלופים בקליפ של מונטנגרו 2025 יכולים להבין שמדובר באותו לוקיישן בדיוק, שכן למונטנגרו יש אולפן צילום אחד בלבד במדינה. שעמום בלקני חסר פואנטה.

איטליה:

נכון יש מדינות שמצליחות יותר בג'וניור מאשר בבוגרים? אז לאיטליה קורה הדבר ההפוך: מצליחה בבוגרים, כושלת בג'וניור. שיר פשוט מחריד בכל רמה אפשרית. הילד באמת חינני אבל הדביקו לו שיר נוראי שמוציא ממנו רק זיופות בת חרפה. רציתי שזה רק יסתיים.

פורטוגל:

אחרי האחיינית של דוברודושלי, הגיעה האחיינית של סלבדוש סוברל. בלדה פורטוגלית טיפוסית נוגה ופיוטית. היא שרה מאד יפה ומצליחה לדייק במניירות המעטות שיש בשיר. גם את השמלה שלה אשמח לקחת במידה שלי כמובן. אבל בסופו של דבר לבלדה חסר את האקסטרה קסם בלחן והוא נשאר די פלאט לקראת הסוף.

ספרד:

אם אפשר לסכם את השיר והביצוע במשפט אחד: ספריה זה נחמד כשיש כרטיס ביד!

בסך הכל מדובר בשיר ג'וניור פר אקסלנס, המסר מועבר כאן בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: אם תקראו ספרים - תדמיינו שהכל אפשרי. אפשר להתווכח על כמה ילדים היום יכולים להבין מסרים טיפה יותר מורכבים מזה, אבל זה עובד ואפקטיבי והילד מאד חמוד וחינני. זה מה שחשוב בסופו של דבר. סבבה.

באופן כללי, אני מאד מעריכה שירים שמיועדים אך ורק לג'וניור, כי זו בדיוק המטרה של ההפרדה הזאת מלכתחילה.

גיאורגיה:

מאיפה הקריצו את הילדה הזאת?? הקול שלה יכול בקלות להתחלף עם מיטב הזמרים בבוגרים. אמאלה, העפת לי את המוח. יותר מזה, חייבים להבין למה גיאורגיה כל כך מצליחה בג'וניור אבל כושלת בבוגרים? זה שיר שאם היה מייצג באירוויזיון השנה במקום שנג'לה הזאת, היה נכנס בקלות לטופ 10. מה הבעיה לכתוב שירים פשוטים כמו זה, שיכולים להיות אפקטיביים ועוצמתיים? מזמינה לי כרטיס טיסה לטביליסי כדי להעיף שם כמה כאפות התעוררות לגורמים מרשות השידור.

קפריסין:

לא הבנתי גיברת. זה אמור להיות דואט בין ילד לילדה? כי זה יותר נראה כמו אח ואחות שרבים בפעם המיליון על צעצוע ואמא שלהם אמרה תסתדרו לבד. העיבוד המוזיקלי בשיר מצועצע וזול בצורה מחרידה. הכוריאוגרפיה מאולצת ולא קשורה. אין שום דבק שמחבר בינהם, אין כימיה. אולי מדובר באחים חורגים, אין קשר דם. עזבו, אין קשר בכלל.

צרפת:

חושבת שדיברתי די והותר על השיר הזה שבסוף זכה בכל הג'וניור. מקום ראשון בשופטים ומקום שני בקהל. על פניו הפער לא כזה משמעותי, אבל כל עוד בהצבעות הקהל מדינה יכולה להצביע לעצמה, אנחנו נחזה בעוד המון זכיות כאלו של צרפת שחלקן לא יהיו מוצדקות. אני לא יכולה להתייחס לשיר כי הוא בסך הכל העתק הדבק לברברה פרבי ומי שמכיר אותי מספיק זמן יודע כמה אני שונאת חוסר מקוריות.

אלבניה:

הפייבוריטית הרביעית והאחרונה שלי לערב! ושל רוב מי שהיה בערב הצפייה המהמם. כבר כתבתי מקודם שאני מעריכה שירים שמיועדים אך ורק לג'וניור: זה בדיוק השיר המתאים. אבל מה שאהבתי יותר, בניגוד למסר הפשטני של ספרד, הוא שאפשר להעביר "תאכלו ירקות ופירות זה בריא לכם" רק בשפת המקור ובקלילות כיפית שלא מאכילה בכפית (אלא אם זה רסק תפוחים ואתה תינוק). הילדה פשוט מתוקה ברמות, חייכנית וגם כריזמטית. הבעיה העיקרית הייתה שכאן הייתי מצפה שיהיו עוד אלמנטים על הבמה שיצליחו להעביר את המסר בעקיפין, כי א. הבמה הייתה ריקה מדי, ב. דווקא בגלל מחסום השפה. אפילו שהיא בעצמה תחזיק תפוח או עגבנייה, או שתעביר בין הרקדנים, או אם כבר גרפיקה על המסך, תפרגנו בכמה מלפפונים ובננות. לצערנו הרב, צופי הג'וניור לא דוברים אלבנית שוטפת ולכן משהו בכל זאת הרגיש חסר וחבל. חוץ מזה, בים הבלדות והשירים הבוגרים - תמיד כיף לשמוע משהי שתרים בסוף הערב.

למרות מפח הנפש בסוף, בסך כל נהניתי מרוב הביצועים ואין ספק שהרמה הכללית עלתה ביחס לשנה שעברה. אני צופה פוטנציאל גדול לילדים כאן שיגדלו ואולי ייצגו באירוויזיון הבוגרים. בינתיים, נאחל עוד שנים רבות וטובות של ג'וניור כזה ושהבכי היחיד שנראה זה מהילדה המאושרת שהתאמנה בבית בשביל להגיב בהפתעה: