טור דעה: הגרמנים מתוסכלים וזה ניכר

גרמניה בחרה את השיר שלה לאירוויזיון וחוזרת לנתיב הבטוח והמוכר של בחירת שיר גנרי וסביר. למה לדעתי קשה לכעוס עליהם על בחירה לא נכונה? טור חדש של משתינה עליהם בקשת מרחם על הגרמנים אבל לא על חוסר התעוזה.

#משתינה_עליהם_בקשת

אתמול התקיים קדם האירוויזיון בגרמניה לבחירת שיר. למי שעוקב אחרי גרמניה באירוויזיון ב-10 השנים האחרונות יכול להבחין בדפוס מאד מצער של רצף מיקומים בתחתית טבלת הגמר. מאז 2013 ועד היום, גרמניה לא הצליחה להיחלץ מעבר למקום 18 בגמר. האנומליה הייתה בשנת 2018 בה המדינה הגיעה למקום הרביעי עם שיר שנשגב מבינתי איך היה יוצא דופן באותה תקופה...

הנקודה היא שעל גרמניה רובצת קללה באירוויזיון שנקראת בגזרת החובבים "איים סורי, זירו פוינטס" - על שם הכרזת הניקוד לגרמניה מבר רפאלי באירוויזיון 2019 בתל אביב. בכל המקרים, הבנתי לחלוטין למה היא קיבלה את התואר המפוקפק, אז האשמתי את הגרמנים שהם פשוט לא יודעים לבחור שיר מספיק בולט, חזק, זכיר ובעיקר - שיספר לי מאיזו תרבות הוא הגיע. כל השירים היו מיד-טמפו או בלדה באנגלית מלאה שהיו נשלחים שנה אחרי שנה בלי רצון להעז או לצאת מהקופסה היקית שלהם.

מתוך אתר Eurovisionworld.com

ואז הגיעה שנת 2023. קדם האירוויזיון התנהל כרגיל עם אסופת שירים גנריים, כשהפעם בלט שיר של להקה ותיקה ומבוססת בגרמניה ושאר אירופה: Lord of the Lost. פתאום הגיע שיר מטאל כיפי וקליט עם תלבושות וכל השיגעון. גרמניה כנראה כל כך חיכתה לרגע הזה, עד שהלהקה והשיר ניצחו בהצבעות הקהל ברוב מוחץ ונבחרו כשיר שייצג את גרמניה באירוויזיון. אין לתאר כמה הייתי מרוצה סוף סוף מהבחירה היוצאת דופן של הגרמנים ונראה שסוף סוף הבינו שבשביל לקבל הכרה ובולטות, צריך לבחור את השיר הנכון, לא?? ואז הגיע הגמר הגדול של האירוויזיון, הלהקה נתנה את כל מה שיש לה, פרגנה על הדרך לכל המדינות האחרות, כולל ישראל (יוניקורן הוא השיר האהוב על סולן הלהקה) ומה קרה בסוף? "איים סורי, זירו פוינטס". זירו, במובן של מקום אחרון בגמר עם 18 נקודות בלבד.

את האכזבה על פני הגרמנים שהיו משוכנעים שהבחירה הזו תיחלץ אותם מהמקום האחרון, אפשר לראות בהחלט בקדם אירוויזיון 2024 עם חזרה לבלדות ופופ גנרי באנגלית. חובבים יקרים, מה ציפיתם שגרמניה תעשה? שולחת בלדה - מקום אחרון, שולחת מיד-טמפו - מקום אחרון, שולחת שיר מטאל - מקום אחרון, שולחת שיר מקפיץ - מקום אחרון. במקרה שלה, גם אם הייתה שולחת את Rammestien בכבודם ובעצמם - הייתה מסיימת במקום אחרון. מה אתם מצפים שתעשה? אני באמת שואלת! הגרמנים מתוסכלים ובצדק. הם לא מבינים את חוקי הפורמט (והרי הם מאד אוהבים חוקים), לא יודעים אם פעם הבאה הם צריכים ללכת על בטוח או לצאת שוב פעם להרפתקה נועזת. אז מהתסכול הרב, הם בוחרים שוב לחזור לשירים הגנריים והבטוחים באנגלית מלאה. גם כשהשתרבב לקדם שיר בגרמנית על חתולים שהיה יכול בקלות להיות ה"ביטי זדראבה" הבא, הם עייפים. נמאס להם לבחור משהו טוב ולצפות לטוב. כי לא משנה מה יעשו - תמיד עננת ה-זירו פוינטס תרחף מעליהם. שיח החובבים מוכיח את הטענה הזאת כל פעם מחדש: ברגע שיש קדם גרמני, כולם חושבים על השיר הבא שיסיים במקום 25 בגמר. אם משהו חורץ את גורלי מראש, אז למה לי להוכיח לו שהוא טועה ומי שמו בכלל?

אחרי ההקדמה הזו, אחזור לביקורת עצמה על השיר שנבחר: Always on the Run של הזמר Issak (אייזיק או יצחק תלוי את מי שואלים...). שיר שלא מזיק, לא עושה רעש וסקנדלים, מאד חביב ומתקבל על הדעת. עם זאת, ההופעה הייתה לא זכירה, זמר עם קול מעולה אבל מגושם ונטול כריזמה. המילים, באופן אירוני או שלא, מתעסקות באדם שמנסה להבין את העולם בו הוא חי ואת המרוץ אחר הזמן, סוג של משל לסיפור של גרמניה באירוויזיון שכל הזמן במנוסה מהמקום האחרון ובכל זאת לא מצליחה להבין שזה משחק שתוצאותיו ידועות מראש.

צריך לזכור שאנחנו רק במחצית הדרך מבחינת השירים לאירוויזיון שכבר נחשפנו אליהם, אבל שם המשחק הוא: בולטות לאורך זמן. אחד הפקטורים לשיר מוצלח הוא כזה שיכול להישאר במחשבות גם אחרי שנבחרו כל 37 השירים. צריך לזכור שכל שיר חדש שאנחנו נחשפים אליו יכול לגרור יותר הייפ, יותר בולטות. במקרה של השיר הגרמני, אני כבר יכולה לדמיין את הרגע הזה בגמר שבו מופיעים המון שירים והשיר הזה יעמוד בינהם סתם ככה, בלי לייצר ציפייה או התלהבות למשהו טוב שעומד להגיע עוד מעט אחרי בלדת הפסקת פיפי. יכול להיות שההופעה בגמר תהיה מספיק מוצלחת וטובה כדי להתגבר על זה, אבל כפי שכבר הבנתם - אי אפשר לצפות להשקעה ממדינה שתמיד נחרץ גורלה. אלה ההשלכות של השיח הזה.

מדד השתן: צהוב כהה. כזה שמרמז על תחילתה של התייבשות.